יום רביעי, 22 ביוני 2011

צנזורה בפירוש רש"י לתהלים פרק נ

תהלים פרק נ

  (א)   מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְדֹוָד דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ:

  (ב)   מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ:

  (ג)   יָבֹא אֱלֹהֵינוּ וְאַל יֶחֱרַשׁ אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד:

  (ד)   יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ:

  (ה)   אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח:

  (ו)   וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט הוּא סֶלָה:

  (ז)   שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי:

  (ח)   לֹא עַל זְבָחֶיךָ אוֹכִיחֶךָ וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד:

  (ט)   לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר מִמִּכְלְאֹתֶיךָ עַתּוּדִים:

  (י)   כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף:

  (יא)   יָדַעְתִּי כָּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי:

  (יב)   אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ:

  (יג)   הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה:

  (יד)   זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ:

  (טו)   וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי:

  (טז)   וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ:

  (יז)   וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ:

  (יח)   אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ:

  (יט)   פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה:

  (כ)   תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי:

  (כא)   אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ:

  (כב)   בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ פֶּן אֶטְרֹף וְאֵין מַצִּיל:

  (כג)   זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים:

פסוק ב:

מכלל  -  שם דבר פרמנ"ט בלעז:

·        מה ר"ל ב"שם דבר"?

פסוק ד:

יקרא אל השמים -  לפקוד על שר[י] האומות שבמרום:  ואל הארץ -  לפקוד על מלכי (מצרים)[האדמה].  לדין עמו -  לנקום נקמת עמו כמו 'כי ידין [ה'] עמו' ו'דם עבדיו יקום' (דברים ל"ב, לו; מג).

כשקראתי בתחילה - מתוך הנוסח הנדפס, "לפקוד על מלכי מצרים", חשדתי שיש כאן צנזורה, שהרי מאן דכר שם מצרים?

וכשעיינתי בדפוסים אחרים ומצאתי שגורסים "מלכי האדמה", שמחתי, ועדיין סברתי שגם נוסח זה מצונזר, ואולי המקור לשני הנוסחים הוא נוסח "לוהט" כזה: "ואל הארץ -  לפקוד על מלכי אדום", ורש"י מכוון בדבריו לנקמה מהנוצרים שבימיו.

אך [לאכזבתי] גם במהדורת הכתר מופיע "מלכי האדמה".

ואכן נראה שזהו הנוסח המקורי, שכן במהדורת הכתר מציינים שרש"י נקט בלישנא דקרא: ישעיהו כד, כא:

 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה: 

אך יעויין בתלמוד בבלי מסכת מכות דף יב עמוד א

אמר ריש לקיש: שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב:  +ישעיהו ס"ג+   מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה,  טועה - שאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה; טועה - שאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה; טועה - שאינה  קולטת אלא אדם, והוא מלאך הוא. 

רש"י מסכת מכות דף יב עמוד א

שרו של רומי -  סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב  (ישעיהו כד)   יפקוד ה' על  צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה.   חמוץ בגדים -  מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את  האזן מה שהיא יכולה לשמוע.

 

ועוד כמה פירושים מעניינים:

פסוק י:

בהמות בהררי אלף -  הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים, י"מ אלף הרים או אלף  פרסאו' או שם אלף פרים, וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר:

נוסח מהדורת הכתר:

בהמות בהררי אלף -  הוא המתוקן לסעודת העתיד, שהוא רועה אלף הרים וכל יום הם צומחים (ראה פר"א יא).

 

פסוק יט:

תצמיד מרמה - תרגיל אצל(ך)[ה] רמייה לדבר רעה. תצמיד אגוטא"ש בלעז, כמו  (במדבר י"ט)   צמיד פתיל (סא"א):

פסוק כ:

דופי -  דבר גנאי לדחותו לשון יהדפנו:

רש"י תהלים פרק יט - 3 הערות אפ"ר

 

פסוק ט:

תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי – ששה, כנגד ששה סדרי משנה, ובין כל שם ושם חמשה תיבות, עם השם (עצמו) כנגד ה' חומשי תורה; וחותם בסופם: אמת צדקו יחדיו - כלם יחד מתוקנים (בחסד) [בצדק] ואמת:

את הנוסח הנ"ל, שהעתקתי מפרוייקט השו"ת (ע"פ ירושלים תשי"ט, ד"צ וויין תרי"ט), תיקנתי ע"פ מהדורת הכתר.

פירוש המזמור מובא גם במחזור ויטרי (סימן פט ד"ה ברוך שאמר; מפרוייקט השו"ת ע"פ מהדורת ר"ש הורוויץ, נירנבערג תרפ"ג) בנוסח זה:

תורת. עדות. פקודי. מצות. יראת. משפטי. ששה כנגד ששה סדרי משנה. ובין כל שם חמש תיבות עם השם עצמו כנגד חמשה חומשי תורה. וחותם בסופם.  אמת צדקו יחדיו. כלם יחד מקוים בצדק ואמת. 

·        האם פירוש זה, ע"ד הרמז, אופייני לרש"י? האם זו דרכו להביא רמזים כאלה?

 

פסוק יב:

בשמרם עקב רב - נזהרתי בשמירתם בשביל רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ [לִּירֵאֶיךָ] (ע"פ תהלים לא, כ) {וללשון הזה עקב כמו (בראשי' כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי} ד"א (עקב רב -) סופן של תלמידי חכמים לבא לידי גדולה, עקב - לשון סוף, ויש לו חבר בלשון משנה (שלהי סוטה) עקבות (משיחא)[המשיח].

{המובא בסוגריים מקורזלות - מוסגר במהדורת הכתר}

·        מהו ההבדל בין הפירושים בביאור המילולי של "עקב"?

פסוק יד:

אז איתם - אהיה תמים אמרו חכמים למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים והם מערימים בדבר (יותר) מכל אדם: תנו לי מים לשתות, דבר שאין בו חסרון כיס, מששתה א[ו]מר יש כאן בצל קטן, משנתנו לו אומר יש בצל בלא מלח, משנתנו לו א[ו]מר תנו לי מעט לחם שלא יזיקני הבצל. כך (אמר) דוד: בתחלה על השגגות ואחר כך על הזדונו' ואחר כך על המרדים, פשעים אלו המרדים שמתכוין להכעיס וכן הוא אומר (מלכים ב ג') מלך מואב פשע בי:

·        "לכותי המחזר על הפתחים" - למה דוקא כותי? האם כותי כאן היינו גוי (צנזורה)?

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קז עמוד א

דרש רבי דוסתאי דמן בירי: למה דוד דומה - לסוחר כותי.  אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם,  +תהלים י"ט+   שגיאות מי יבין [- אמר ליה:] שביקי לך, - ומנסתרות  נקני - שביקי לך. - גם מזדים חשך עבדך - שביקי לך. - אל ימשלו בי אז  איתם , דלא לישתעו בי רבנן - שביקי לך. ונקיתי  מפשע רב שלא יכתב סרחוני. - אמר לו: אי אפשר. ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים, עד שבא יהושע  והוספתי לו, שנאמר  +במדבר י"ג+   ויקרא משה להושע בן נון יהושע, כל הפרשה כולה על אחת כמה וכמה. ונקיתי  מפשע רב, אמר לפניו: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון כולו! - אמר: כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו  +משלי  ו'+   היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה, כן הבא על אשת רעהו לא  ינקה כל הנגע בה - אמר ליה: כל הכי נטרד ההוא גברא? - אמר לו: קבל עליך יסורין. קבל עליו.  

רש"י מסכת סנהדרין דף קז עמוד א

סוחר כותי -  דרכו לפנות את סחורתו מעט מעט, להעמידה על דמים מועטים. שגיאות מי יבין -  מי יכול להשמר משגגות. אמר לו -  הקדוש ברוך הוא.  שביקא לך -  מחול לך.  נסתרות -  [מזיד] של צנעה.  זדים -  מזיד של פרהסיא.  הכי גרסינן: אל ימשלו בי דלא לישתעו בי רבנן -  והיינו אל ימשלו - לשון משל, שלא ידרשו בחטאתי חכמי  הדורות, ואז איתם.  שלא יכתב סורחני -  שתמחוק אותה פרשה מן המקרא, וישתכח הדבר לעולמים.  כל הפרשה -  שכתובה כבר, שעשית אותו חטא.  על אחת כמה וכמה -  שלא תעקור.

ויקרא רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה ח תני ר"ש

ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ה ד"ה [ח] תני ר'

 

תני ר"ש מה נגרין הם ישראל שהם יודעין לרצות את בוראם א"ר יודן כאילן כותאי אילין  כותאי חכימין למיחסדה,  חד מנהון הוי אזיל לגבי אתתא אמר לה אית לך חד בצל תיתנון לי, מן דיהבא ליה אמר לה אית בצל בלא פיתא מן  דיהבא ליה אמר לה אית מיכל בלא משתי מתוך כך אכיל ושתי... אמר ר' חנינא אית אריס דחכים למשאל ואית אריס דלא חכים  למשאל, דחכים למשאל חמי בגרמיה דשקע באריסותיה עביד לב טב סרק שעריה מחוור מניה אפיה טבין יהיב חוטרא  בידי' ועזקתא באצבעיה, ואזיל לגבי מרי עבידתא והוא א"ל אתי בשלום אריס טב מה את עביד והוא א"ל טב ומה  ארעא עבידא תזכי ותשבע מן פירי מה תורי עבדין תזכי ותשבע מן שמניהון מה עזים עבדין תזכי ותשבע מן גדייהון,  א"ל מה את בעי, א"ל אית לך י' דינרין תתנון לי אמר ליה אם את בעי עשרים סב לך, דלא חכים למישאל שעריה מקצץ  מניה צואן אפיה בישין אזל לגבי מרי עבידתא משאיל ליה א"ל מה ארעא עבידא א"ל הלואי מעלה מה דאפקינן בגווה,  מה תורא עבדין אמר ליה תשישין, א"ל מה את בעי אית לך עשרה דינרין תתנון לי, א"ל זיל קום מה דאית לי גבך, א"ר  חוני דוד מאריסא טבא הוה בתחלה משורר בקילוס ואומר  (תהלים יט)  השמים מספרים כבוד אל א"ל השמים שמא את  צריך לכלום ומעשה ידיו מגיד הרקיע א"ל שמא את צריך לכלום מזכיר והולך יום ליום יביע אומר וגו' א"ל הקב"ה מה  את בעי אמר לו שגיאות מי יבין מן שגגתא דעבדית קמך אמר לו הא שרי לך והא שביק לך א"ל מנסתרות נקני מן  טמירתא דעבדית קמך א"ל הא שרי לך והא שביק לך אמר ליה  (שם)   גם מזדים חשוך עבדך אלו הזדונות  ואל ימשלו בי, אז  איתם  אלו תוקפי עבירות ונקיתי מפשע רב אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם את אלוה רב ואנא חובי רברבן יאי לאל רב דשביק לחובין רברבין הדא הוא דכתיב  (שם כה)   למען שמך ה' וסלחת לעוני  כי רב הוא. 

תני ר' שמעון בן יוחי מה נגדין הן ישראל שהן יודעין לרצות את בוראן. אמ' ר' יודן כאילין כותאי. אילין כותאי  חכמין למסחרא, חד מנהון אזל לגבי איתתא אמ' לה אית לך חד בצל תיתנין לי, מן דיהבא ליה אמ' לה אית בצל בלא  פיתא, מן דיהבא ליה אמ' לה אית מאכיל דלא משקה, מתוך כן אכיל ושתי... אמ' ר' הוניא אית עריס דידע למישאל ואית עריס דלא ידע למישאל. דידע למישאל סריק שעריה,  מחוור מאניה, אפיה טבין, אזל לגבי מרי עיבידתיה משאיל ליה. ואמ' מה ארעא עבדא. אמ' ליה תזכה ותשבע מפיריה.  מה תוריא עבדין, אמ' ליה תזכה ותשבע מן שמניהון. מה עיזיא עבדין, אמ' ליה תזכה ותשבע מן גדייהון. מה את בעי'  אמ' ליה אית לך עשרה דינרין תתן לי, אמ' ליה את בעי עשרין סב לך. ודלא ידע למשאל סעריה מקצץ, מאניה צאין,  אפיה בישין. אזל לגבי מרי עיבידתה משאיל ליה. ואמ' מה ארעא עבדא, אמ' ליה הלווי מעלה מה דאפקינן בגוה. מה  תוריא עבדין, אמ' ליה תשישין. מה עיזיא עבדין, אמ' ליה תשישין. אמ' ליה מה את בעי, אמ' ליה אית לך עשרה דינרין  תתן לי, אמ' ליה איזיל וקום לי מה דאית לי גבך. אמ' ר' הוניא דוד מן עריסיא טביא הוה. כתחילה משרי בקילוס. אמ'  השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע  (תהלים יט, ב)  . אמ' לו השמים שמא שמה אתה. ומעשה ידיו מגיד  הרקיע. אמ' לו הרקיע שמא שמה אתה. היה מזמיר והולך, יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת  (שם ג)  . אמ' לו הקב"ה מה את בעי, אמ' לפניו שגיאות מי יבין  (שם יג)  , מן שגגתא דעבדית קמך. אמ' ליה  הא שרי והא שביק לך. ומנסתרות נקיני  (שם)  , מן טמירתא דעבדית קמך, אמ' ליה הא שרי והא שביק  לך. גם מזדים חשוך עבדך  (שם יד)  , אילו הזדונות. אל ימשלו בי אז  איתם   (שם)  , אילו  תקפי עבירות. ונקיתי מפשע רב  (שם)  , אמ' ר' לוי אמ' דוד לפני הקב"ה רבונו שלעולם את אלה רב ואנא חוביי רברבין, יאי לאלה רב דשרי ושביק לחובין רברבין. למען שמך י"י וסלחת לעוני כי רב הוא  (תהלים כה, יא).

 

מדרש תהלים (בובר) מזמור יט ד"ה [יז] שגיאות מי

דבר אחר אל ימשלו בי אז איתם. אמר ר' אחא הכותיים הללו יודעין לסבב על הפתחים, בתחלה אמרו תנו לנו מים ונשתה, מששתה אמרו תנו לנו בצל אחד, ונותנין לו, אומר להם בצל בלי פת לית בה מששא - כך הן  הצדיקים, יודעין לפתות את בוראיהן, שנאמר שפתי צדיק ידעון רצון  (משלי י לב)  . אבל רשעים, ופי רשעים תהפוכות   (שם שם /משלי י'/)  , שאינן יודעין לרצות להקב"ה.

יום ראשון, 19 ביוני 2011

שבוע הספר והסידורים

השנה נוספו לשלל הסידורים בנוסח אשכנז וספרד (חסידי) שני סידורים מדוייקים חדשים:
  • סידור קורן + מגילות + תהלים
  • סידור קול תפילה (חורב) + תהלים
שניהם מצטרפים לסידור "רינת ישראל" הוותיק והמדוקדק, שגם הוא מסמן הטעמה וקמץ קטן. אך החדשים יתרים עליו בכך שהם מסמנים גם שווא נע.
 
לעומת שלושת הסידורים הנ"ל, הכוללים תפילות "ציוניות", קיימים בשוק שני סידורים נוספים, למי שאינו סובל בתוך סידורו תפילה לשלום המדינה ולשלום חיילינו:
  • סידור תפילת שי (פלדהיים) + תהלים
  • סידור שערים בתפילה (סימנים ופלדהיים) שבנוסף להבחנות הנ"ל מסמן גם דגש חזק, א' נחה ועוד.

תיירים ומרגלים

בשבת האחרונה עסקו דרשנים רבים במרגלים שבפרשת שלח.
חלק מהם בוודאי נדרשו לכך שהתורה מכנה את י"ב המרגלים בשם "תרים" (השם מרגלים מופיע רק בהפטרה מספר יהושע).
חלק מהם הסבירו ש"לתור" = לטייל (כמשמעותו בלשון ימינו).
יש לזכור כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו: 
ד"ר ניסן נצר (בתוך "מעט מן האור") מבהיר את גלגולי המשמעות של תו"ר (ואגב, גם של הניב "לראות עין בעין").