יום חמישי, 21 בינואר 2016

לאות ב' של הפיוט "אדון על כל המעשים" בברכת יוצר לשחרית של שבת

א. נוסח מעניין בסדר רב עמרם גאון:
אל אדון על כל המעשים, ברוך הוא ומפואר בפי כל הנשמה. גדלו וטובו מלא עולם, דעת ותבונה סובבים אותו...

ב. ספר אבודרהם:
ברוך ומבורך בפי כל הנשמה - ע"ש כל הנשמה תהלל יה (תהלים ק"נ). והוא רומז לנפש האדם שנאמר בה: ויפח באפיו נשמת חיים.

ג. הנוסח הנ"ל, "ברוך ומבורך בפי כל הנשמה", זהו נוסח עדות המזרח (כ"ה בסידורי יהודי תימן וספרד, ובסידורי החסידים) - בדיוק כמו לישנא דקרא שציטט ר"ד אבודרהם כנ"ל: "כל הנשמה תהלל".  
לעומת זאת, נוסח אשכנז: "בפי כל נשמה". 

ד. צ"ע, האם יש הבדל משמעות בין הנוסח המיודע והסתמי.

ה. יתכן שהנוסח המקורי היה סתמי, ואחר זמן "תוקן" ונהפך למיודע, כדי לציית לסגנון המקראי (כחלק ממגמת ה"מקראיזציה" של לשון התפילה ששורשיה קדומים מאוד).

ו. טעות מעניינת אירעה בכמה סידורי נוסח אשכנז (כמו "תפילת כל פה" הישן; במהדורה החדשה "באותיות גדולות" תוקן) שבהם שימש הנוסח הספרדי "טיוטה", שעל גביה הכניסו את שינויי הנוסח האשכנזי: הדגש החזק בתוך האות נ' (כדין אות לאחר ה' היידוע) הושאר גם לאחר מחיקת ה' היידוע...

ז. ב"לוח ארש" ניתן למצוא מחלוקת דקדוקית: האם (כדעת רז"ה) להדגיש בדגש קל את הכ"ף בצירוף "בפי כּל", או להרפות את הכ"ף. יעוי"ש בעמ' רעד, שח, שלד, תלה.

ח. עוד שינוי נוסח בשורה זו: 
ברוך [הוא] ומבורך  [ראו בהמשך]

ט. מעניין שנוסח הפיוט מופיע בזוהר!

י. מקורות:

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלב עמוד א 
...דהני אינון תקונין דעלמא עלאה (אל אדון) א"ל ברו"ך תקוני דעלמא תתאה דאינון כ"ב אתוון זעירין בגין דאית (בראשית ג ב) אתוון רברבן ואתוון זעירין, אתוון זעירין מעלמא תתאה, אתוון רברבן מההוא עלמא דאתי, בכלא אינון רברבן, אינון רברבן בגרמייהו, כד (לא) אתיין יחידאין אינון רברבן (נ"א דכר ונוקבא פשיטן) דכד לא פשיטן יתיר אינון אתיין כלאת ואת ברתיכא דחזי ליה כגון שבחא דשבת דאינון אתוון דשבח אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל נשמה, אלין אתוון בחמש חמש תיבין דאינון חמשין תרעין דעלמא דאתי, תרין אתוון אחרנין די בסופא ש"ת אינון בשית שית תיבין דאינון שית סטרין דעלמא דאתי ונפקי מתמן, כגון שבח יתנו לו כל צבא מרום, תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקודש, 

ספר המחכים לר' נתן ב"ר יהודה חי במאה הי"ג. 
אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל נשמה, עשרה תיבות יש בו כנגד עשרת הדברות, ובאחרונות שתים עשרה כנגד שתים עשרה שבטים, 

שו"ת מהרש"ל סימן סד 
בתפלת אל אדון אומר אני ברוך ומבורך בפי כל נשמה ולא אומר ברוךהוא כדי שיהיה רק ה' תיבות דומיא דחרוז הראשון שהן ה' ה' תיבות והחרוזים האמצעיים ד' ד' תיבות 

מחזור ויטרי סימן קסא ד"ה אל אדון
אל אדון על כל המעשים. ברוך הוא ומבורך בפי כל נשמה: גודלו וטובו מלא עולם. דעת ותבונה סובבים אותו: המתגאה על חיות הקודש. ונהדר בכבוד בכס המרכבה: זכות ומישור לפני כסאו. חסד ורחמים לפני כבודו: טובים מאורות שברא אלהינו. יצרם בדיעה בבינה ובהשכל: כח וגבורה נתן בהם. להיות מושלים בקרב תבל: מלאים זיו ומפיקים נוגה. נאה זיום בכל העולם: שמחים בצאתם וששים בבואם. עושים באימה רצון קוניהם: פאר וכבוד נותנים לשמו. צהלה ורינה לזכר מלכותו: קרא לשמש ויזרח אור. ראה והתקין צורת הלבנה: שבח נותנים לשמו כלצבא מרום. תפארת וגדולה שרפים וחיות עם אופני הקודש: 

פירושי סידור התפילה לרוקח [מד] עזרת אבותינו עמוד שח
תהילות לאל עליון ברוך הוא ומבורך לפי שהצילנו אנו אומרים נורא תהילות לאל עליון שהוא עליון על כלברוך הוא ומבורך בפי כל נשמה.

פירושי סידור התפילה לרוקח [צא] אל אדון עמוד תקכא
א-ל אדון על כל המעשים א-ד-ו-נ-י נקרא על שם שהוא אדון ושליט עלכל מעשיו, לפי שביום השביעי ישב הקב"ה על כסא כבודו והביא כלהשרים לפניו והיו אומ' ישמח ה' במעשיו1 כדאמ' במעשה בראשית2, על כן אמר א-ל אדון על כל המעשים. ברוך הוא ומבורך בפי כל(ה)נשמה לפי שהוא אדון על כל, על כן מברכין אותו כי הוא מבורך בפיכל נשמה, כל הנשמה תהלל י-ה על כל נשימה ונשימה תן לו הילול וברכה3. גודלו וטובו מלא עולם גדולתו וכבודו מלא הכל, וטובו המנהג בכל דור.