יום שני, 26 בדצמבר 2016

הזמנה ליום עיון תורה ולשון בצהרי יום זאת חנוכה תשעז

בס"ד הננו שמחים להזמין את הציבור לשיעורים על התורה ולשונה ביום עיון אשר יתקיים בצהרי "זאת חנוכה", יום ראשון, ג' בטבת תשע"ז בבית הכנסת "יגל יעקב" ובית המדרש "נר יצחק",  מצפה יריחו

13:50  עֵת שַׁעֲרֵי לָשׁוֹן לְהִפָּתֵחַ

רפאל זֵר

עד כמה מדויקת היא לשון המקרא?

הרב יצחק פרנק

"הבא" להורגך השכם להורגו

אליהוא שנון

קריאות חלופיות בתפילה

הרב יעקב לויפר

עיון בלשון התפילה לעצירת גשמים

אלנתן חן

שיטה ייחודית לאבן ג'נאח והשלכותיה להלכה

    16:30      תפילת מנחה    

הרב יהודה קרויזר

דברי ברכה מפי מרא דאתרא

אליהו חלפון

מאור החנוכה לאור הגנוז

הרב יהושע שטיינברג

עושים סדר משורש עד"ר

ד"ר יובל וייס

לדמותם של פסוקים חסרי אתנחתא בתורה

* ייתכנו שינויים בלוח הזמנים 

 

למגיעים באוטובוס: קו 216 יוצא מירושלים בשעה 12:55, 13:00 ועוד   וחוזר לירושלים ממצפה יריחו בשעות 16:00, 18:00 

עזרת נשים פתוחה          

הכניסה ללא תשלום       

נשמח לראותכם! 

נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון  

רצוי לאשר השתתפות:  info@maanelashon.org     0587203297   (אוריאל)


יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

קול קורא במדבר יהודה: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה ה'תשע"ז

שלום רב, 

בעז"ה נתכנס במצפה יריחו ליום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה ה'תשע"ז, יום ראשון, ג' בטבת.


אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה בנושא לשוני-תורני. 

 

1.  את ההצעות יש לשלוח עד ט' בכסלו לדוא"ל < maanelashon@gmail.com >

2.  ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.

3.  הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.


בברכת חודש טוב ובתודה מראש,

אוריאל פרנק 
"מענה לשון"

יום שלישי, 25 באוקטובר 2016

"מרבה מחילה לחטאים, וסליחה לפושעים"

בניקוד נוסח "אל מלך" מצאנו שלושה נוסחים:



1. ללא יידוע כלל: מחילה לְחַטָּאִים וסליחה לְפושְׁעִים 
- כך כאן במחזור גולדשמידט וממנו הועתק למהדורות קורן. 

2. נוסח מיודע פעמיים: מחילה לַחטאים, וסליחה לַפּושעים
כגון במחזור אר"צ מופיע כאן  
וכן כאן במחזור אביניון
וכן כאן במחזור ספרדי 
וכן כאן וכאן בנוסחים אשכנזיים 

3. נוסח מעורב (ותמוה!): מחילה לְחַטָּאִים, וסליחה לַפּושעים
כמו כאן באחת הפעמים בספר זה (עמ' קב), וכן כאן, וכן ב"ארטסקרול" ועוד.
  • היש הצדקה לנוסח לא עקבי זה ?

נ"ב היידוע כאן הוא כנראה "יידוע סוגי". בדומה ל"להתעטף בַציצית" [חיים א' כהן/ על "להתעטף בַציצית" עמוד 12 (קמ"ד)]

יום שני, 19 בספטמבר 2016

המין הדקדוקי של המלח

שאלוני:

האם 'מלח' בל' זכר או נק'? 

בלשוננו זכר, אך בברייתא בשבת "מלח אינה כתבלין" ל' נקבה. (אגב, הנוסח ברי"ף 'אינו כתבלין').


תשובה: 

"מלח סדומית" יוכיח שהוא לשון נקבה, וכך מוכיחים רוב המקורות בלשון מקרא ובלשון חכמים, אלא שבמקרים רבים הנוסח "תוקן" ללשון זכר. 

אך אכן כדבריך, מקובל בעברית של ימינו בלשון זכר, וגם לכך יש מקורות נאמנים.

ממליץ להרחיב את העיון במאמר המעניין מאוד של פרופ' ר' שרגא אברמסון:

"מלח מהו? א. מלח לשון זכר או נקבה? ב. מסורת קריאה "הוא-היא" שאינה ידועה. ‬"
‫ לשוננו מ (תשלו) 178-189 ‬
והנה קישור 

אגב, כאן מצוטט פסק [לא מנומק] של האקדמיה. 
באתר האקדמיה לא מצאתי.

יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

הקלטות הכינוס השנתי העשירי של "שוחרי לשון הקודש" - קיץ תשע"ו


בס"ד הועלו הקלטות שמע של הכינוס השנתי העשירי של שוחרי לשון הקודש.

הנה הקישור
בהמשך יועלו הקלטות וידאו, דפי מקורות ומצגת. 
יבורכו מפי הבוחר בתורה ובלשונה: 
בעלי האכסניה, המרצים, המאזינים בעבר ובעתיד, וכל המסייעים במלאכה.

האזנה מועילה וכל טוב, 

אוריאל פרנק 

יום ראשון, 7 באוגוסט 2016

רע-מסס

בערש"ק מסעי תשע"ו נשאל רב חשוב בתכנית רדיו פופולרית על קריאת המילה "רעמסס". תשובתו היתה שיש דעות שונות בקריאת המילה, כמובא ב"מנחת שי" ובספרי המדקדקים, ומסקנתו היתה "הנח להם...", ואיך שיקראו - זה בסדר, ואין בזה שינוי משמעות. איך שלא יאמר - "הכל יודעים שהכוונה לרעמסס".

לצערי, על תשובה זו יש לקרוא את הפסוק (קהלת י, ה): "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט", שכּן: א. אין דעות שונות בקריאת המילה,   ב. מ"מנחת שי" נראה להפך מדבריו, שיש לתקן את מי שטועה בקריאת המילה הואיל ויש בזה שינוי משמעות. 

פירוט:

ראשית, לגבי אופן קריאת המילה לכתחילה: יש דעה אחת בלבד, ואין שום מחלוקת! מכל הספרים עולה כי יש מסורת קריאה אחידה שאין חולק עליה, והיא מבחינה בין שני רעמסס (!) לפי ההקשרים השונים: 

1) "רַ-עַמְ-סֵס" שבפרשת שמות: ע' בפתח (כמו שכולם אומרים), על משקל "שַ-עַטְ-נֵז". זוהי העיר שבנו עבור המצרים, בנוסף ל"פיתום".

2) "רַעְ-מְסֵס" בשאר התורה (פרשת ויגש, בא ומסעי): ע' בשווא נח (קצת קשה להיגוי), ומ"ם בשווא נע (הפותחת את ההברה הבאה), על משקל "תַחְ-פְּנֵס" (מלכים א יא כ). זוהי הארץ שבה התיישבו בני ישראל בגלות מצרים, וזוהי תחנת המוצא במסעי בני ישראל לארץ המובטחת.

לטובת אחיי המתקשים בהיגוי ע' גרונית (ובפרט כשהיא חסרת תנועה), אדגיש שעבורם ההבדל בין "רַעַמְסֵס" ל"רַעְמְסֵס" מתמצה רק בהיגוי השונה של השווא שבאות מ"ם: שווא נח בפרשת שמות (*"רַ-אַמְ-סֵס"), ושווא נע (כמו סגול) בשאר התורה: "רַ-מְסֵס".

בנושא זה קיימת גם הערת מסורה (המובאת ומבוארת ב"מנחת שי") המעירה על "רַעַמְסֵס" שבפרשת שמות "ליתא רפי", כלומר, שרק במקום זה המ"ם בשוא נח (בניגוד לשאר המקומות: רַעְמְסֵס).


שנית, האם ההבדל בקריאה מוכיח שמדובר בשני שמות של מקומות שונים, או שאלו שתי גרסאות של אותו מקום?

אפשר למצוא פרשנים שמשמע מדבריהם שמדובר באותו המקום (יעויין בתרגום המיוחס ליונתן ובתרגום רס"ג ובחזקוני בפרשת בא), אך בעל "מנחת שי" מביא אך ורק את שיטת האבן עזרא שמדובר בשני שמות של מקומות שונים! לפי המסורה מסתבר שמדובר בשני מקומות (וכ"כ מחברי "דעת מקרא").


שלישית, האם ההבדל בקריאה מעכב? כלומר, האם יש להחזיר את הטועה ומחליף בין "רַעַמְסֵס" ל"רַעְמְסֵס"? 

הדבר תלוי בתשובה לשאלה הקודמת. לפי דעת האבן עזרא ולפי בעל "מנחת שי", נראה ברור שיש להחזיר, וכן פסק הרב אביגדר נבנצל שליט"א, כפי שהעיד הרב יששכר גואלמן הי"ו בכינוס העשירי של שוחרי לשון הקודש (כ"ט בתמוז תשע"ו), שהטועה ומחליף בין "רַעַמְסֵס" שבפרשת שמות ל"רַעְמְסֵס" בשאר התורה - משנה משמעות, ויש לתקנו!


אילו אותו משיב ברדיו היה מורה שבדיעבד אין להחזיר את הקורא כי יש דעות שאין בזה שינוי משמעות - החרשתי. 

אך תשובתו הוכיחה שהוא אינו מודע לפירוש ראב"ע, ושנשכח ממנו תוכן דברי מנחת שי.


לסיכום: 

לכתחילה אין חולק על כך שיש לחלק כנ"ל בין קריאת "רַעַמְסֵס" שבפרשת שמות ל"רַעְמְסֵס" בשאר התורה (פרשת ויגש, בא ומסעי). 

בדיעבד, יש מי שהורה הלכה למעשה שהבחנה זו מעכבת, ויש לתקן ולהחזיר על כך. 

אמנם, למעשה, אני מתלבט האמנם יבין כל קורא בתורה על אתר כיצד עליו לתקן את קריאתו. דבר זה ניתן להעיר לקורא בנחת וביישוב הדעת לפני הקריאה או לאחריה. 

בתור לימוד זכות שמא אפשר לסמוך על האפשרות שאין ההבדל בקריאה מכריח שמדובר במקומות שונים (וכת"י, רס"ג וחזקוני הנ"ל), למרות הערת המסורה המפורשת ופרשנותו החד משמעית של ראב"ע. 

יום שלישי, 12 ביולי 2016

הכינוס השנתי העשירי של "שוחרי לשון הקודש" - קיץ תשע"ו


הציבור מוזמן לכינוס השנתי העשירי
של שוחרי לשון הקודש

שיתקיים בעז"ה ביום חמישי, כ"ט בתמוז, תשע"ו,

בישיבת "קרית נוער" בשכונת בית וגן, ירושלים

( הכניסה לאודיטוריום מרחוב הרב פרנק 20 )

בהנחיית הרב יואל קטן, ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון שלמה אומן.

 

כינוס העשור מוקדש לזכרו של הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל

מחבר סדרת ספרי "פרשגן" על תרגום אונקלוס

 

 

 

12:45  "בהתאסף יחד שבטי ישראל"

 

                                       מושב א':        13:00

מר אברהם נפח

"לא תעשה כל מלאכה"

הרב יוסף קמינצקי

 חשיבות תחביר הפסוק בעיני רש"י

הרב אהרן פרידמן

היבטים לשוניים בשירת הים

הרב יצחק סבתו

אונקלוס כדרשן

הרב יהונתן פוזן

פרשנויות לשוניות בתרגום

                                        ת פ י ל ת   מ נ ח ה

 

מושב ב':         16:00

הרב יובל שרלו

התרגום כפירוש הראשוני לתורה

הרב יצחק פרנק

"מָוֶת וחיים ביד לשון": ספר פרשגן ועוד

הרב יששכר גואלמן

התרגום ופשוטו של מקרא - הֲיֵלְכוּ יחדיו?

ד"ר אבשלום רצאבי

ייחודה של הארמית במסורת יהודי תימן

סיום משוער:        18:30

 

הכניסה ללא תשלום                    עזרת נשים פתוחה

נשמח לראותכם!

נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון ותפיצו בלוחות המודעות

* ייתכנו שינויים בלוח הזמנים         * רצוי לאשר השתתפות

לפרטים:  info@maanelashon.org         0587203297 (אוריאל)

התודה והברכה לישיבת "קרית נוער" המארחת בשלישית את הכינוס!