יום חמישי, 23 באפריל 2015

כָּלָה כַּלָּה

תוספת אפ"ר להערת ר"א לוין:

בהפטרת מחר חדש (שמואל א כ לג) יש לקרוא כִּי-כָ֥לָה הִ֛יא: טעם נסוג אחור לכ"ף השנייה

הצירוף "כִּי כָלָה" מופיע עוד ג"פ בנביאים, ובשלושתם הטעם מלרע: ב"פ בישעיהו (י כג; כח כב) "כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה" ובצפניה (א יח): "כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה". במקומות נוספים נסוג הטעם בפועל "כָּלָה" אחורה לכ"ף, כגון בהפטרת ט"ב: ירמיהו ח כ: "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ", וכן בישעיהו טו ו "כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא" ושם טז ד: "כִּי־אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד".

על הקוראים במבטא שאינו מבדיל בין קמץ לפתח (מבטא "ספרדי") להקפיד שלא להדגיש את הלמ"ד, על אף הנטייה לעשות זאת כשהטעם מלעיל -- כי אז משנים את המשמעות לשם העצם "כַּלָּה" (כמו בישעיהו סב ה: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה").

וכמובן, גם להפך: להקפיד בביטוי הדגש במילה "כַּלָּה" (כמו בשיר השירים ד ח ועוד "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה"), לבל ישתמע "כָּלָה" מלשון סיום וגמר (כמו בפועל "כָּלָה הַבַּיִת", מלכים א ו לח, או כמו בבראשית יח כא; שמות יא א: "כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם"; ירמיהו ל יא: "לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה"). 

[ייש"כ ר' תומר ניומן שעוררני לכך]


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה