יום חמישי, 23 במאי 2024
"שבת עבודה עברית" - קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ!
יום שישי, 10 במאי 2024
"אני שייך לעם" - מהדורת יום העצמאות תשפ"ד
יום שלישי, 12 במרץ 2024
יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
בתוך שאר גיבורי ישראל הי"ד,
שנפלו במלחמת חרבות ברזל,
והתעלו לעולם שכולו טוב.
תנצב"ה
עמישׁר נקרא כך כי נולד בשביעי של פסח, שבו שרו עם ישראל את שירת הים.
מוצע לפניכם מבט חדש על שירת הים (ואם כיוונתי לגדולים שהציעו כך – אשמח לדעת).
בסוף ברכת גאולה לאחר קריאת שמע שחרית אנו אומרים:
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים... יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
עד אתמול הבנתי שמתקני נוסח הברכה בחרו לשבץ דווקא פסוק זה מתוך כל פסוקי שירת הים כי הוא המתאים למסגרת המבוקשת בברכה זו: אולי רצו להזכיר קבלת עול מלכות שמים לפני העמידה לתפילה [ראה מעין זה במאמר מאת פרופ' מאיר בר-אילן "קווי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה", דעת, כה (תש"ן), עמ' 20-5].
אתמול עלה בליבי רעיון שמא ציטוט פסוק זה אינו מכוון רק למילים אלו, אלא לכל שירת הים, כאילו אמרו: יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ [את כל שירת הים מראשה ועד סופה:] "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
ואולם, ישנה אפשרות נוספת, המסתברת יותר לענ"ד:
אולי "יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ" רק את המילים "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"!
כלומר, אלו המילים שאמרו כולם בתור מענה ("פזמון חוזר", "חִזּוֹרֶת", או "רֶפְרֵן" בלעז – refrain), אבל את שאר השירה אמרו רק הקריינים.
לפי הצעה זו, הצהרת קבלת עול מלכות שמים היא שנאמרה שוב ושוב על ידי כל העם, וזוהי כוונת מתקני הברכה: "יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". יתכן שהשימוש המשולש בשלושה פעלי אמירה ,"הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ", רומז להבנה זו.
יש לזכור שלמשפט זה הציע רמב"ן שני פירושים [ראו בקישור זה], וייתכן שכשאמרו זאת בתור מענה בחלק הראשון של השירה הכוונה היתה ל"ימלוך" בהווה מתמשך (כתרגום אונקלוס), ואולי בסוף השירה התכוונו ל"ימלוך" בזמן עתיד.
בכיוון זה כותב ר' עמוס חכם (בפירוש דעת מקרא, שמות, עמ' רפז) על פסוק זה שהוא אחד מה"פסוקים בשירת הים שמסתבר לומר שהם מענה הקהל, ואפשר שהיה הקהל חוזר עליהם פעמים אחדות".
אסיים בהצעה למנהלי שירת המונים או מקהלות לאמץ הצעה זו ולבצע את שירת הים עם הפזמון החוזר: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
שירה באופן זה יכולה לתת מבט אחר על כל השירה ומעניקה לה ניחוח חדש.
- אם יש לכם מה להוסיף להצעה זו או ראיתם ביצוע כזה – אשמח מאוד לקבל קישור...
- כדאי להשוות לפיוטים שבו הפזמון החוזר הוא "ה' מלך, ה' מלך, ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
בשולי הדברים יש לציין כי רעיון דומה מובא במסכת סוטה (בבלי ל, ב): לפי אחת הדעות של חז"ל אמרו בתוך "פזמון חוזר" את המילים שבראש השירה: "כיצד אמרו שירה, כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים: משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'".
יום חמישי, 7 במרץ 2024
אסיא דמסי במגן או אסיא דמגן ?
אָסְיָא דְּמַגָּן – מַגָּן שָׁוֵי. בבא קמא פה, סע"א
1. נוסח זה של הביטוי מבוסס על כתבי היד ועל פירוש רש"י ועוד ראשונים.
עליהם התבסס הרב עצ"מ בילקוט הפתגמים בסוף מילונו, שתרגמו כך: "רופא חנם - חנם שוה. מכיון שאינו מקבל שכר, אינו דואג לחולה".
וכך תרגומו במילון אמו"ר:
An unpaid doctor is worth nothing.
לפי זה, הצירוף "אָסְיָא דְּמַגָּן" ביאורו "רופא של חינם".
2. ברם, נוסח הדפוסים: "אסיא דמגן במגן מגן שוה".
יתכן שיש כאן סתם גיבוב מילים. למשל, הנה הערת מהדורת התלמוד של ארט-סקרול ("שוטנשטיין"):
אבל יתכן שלפי נוסח זה יש פירוש אחר למילה "מגן":
ייתכן לחדש ולבאר ש"מגן" הראשון הוא פועל, כמו הפועל בכתיב מלא "מגין", משורש גנ"ן בבנין הגרימה אפעל, המצוי בתלמוד הבבלי (כגון בחולין מו, סע"א), אבל בשונה ממשמעותו הרגילה, לשון הגנה, כאן נצטרך לפרש: מרפא.
מי שדוגל ברפואה מונעת יוכל אולי להיתלות בנוסח זה...
לאחר חידוש זה, נוצר כאן משחק לשון, והצירוף "דמגן במגן", ביאורו שמרפא בחינם.
174. "אסיא דמסי במגן, מגן שוה" (ב"ק פ"ה.)
רופא, הרופא בחנם, שוה חנם. הינו, אין רפואתו שוה כלום.