יום שלישי, 19 באפריל 2016

מי אתה, סודנא?

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד א 
תמרא בחלוזך לבית סודנא רהיט. ועד כמה? אמר רבא: עד תלתא סאה. אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. מאי סודנא? אמר רב חסדא: סוד נאה, וגמילות חסדים.
 
רש"י: 
תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו תמרים, רוץ מיד לבית עושה שכר לעשות מהן שכר, שאם תמתין - תאכלם, בין כך ובין כך ותפסיד. מאי סודנא - למה נקרא שם השכר סודנא. סוד נאה - עצה טובה, שהרי מתעשרין הימנה. וגמילות חסדים - יכול לתת מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד. 

רשב"ם:
תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט. אם יש תמרים באותו כלי שנותנין בו תמרים מהר לעשות מהם שכר שאם תמתין תאכלם ובין כך ובין כך תפסיד: מאי סודנא. למה נקרא עושה שכר סודנא: סוד נאה. עצה טובה היא שהרי מתעשרין הימנה: וגמילות חסדים. יכול לתת הימנה לעניים לעשות מהן צדקה וחסד שהרי אין בה קרן גדול: 

לכאורה יש מחלוקת בין רש"י לרשב"ם בביאור סודנא. 
ובכלל, רש"י סותר עצמו, שכן רש"י בברכות דף מד עמוד ב פרש כרשב"ם: 
ד"ה סודני - בעל שכר תמרים, ור' פפא מוכר שכר היה, כדאמר באיזהו נשך (דף ס"ה א) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד, ואמר רב פפא: אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי (פסחים קי"ג א) והוא נקרא סודני, כדאמרינן: תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט (פסחים קי"ג א'). 

ולא היא. רשב"ם הולך בדרך סבו, רש"י. אלא שרש"י השתמש במסכת פסחים במילה הנדירה "שַׁכָּר" (שאולי הוא זה שהמציא אותה!), במשקל בעלי המקצוע, כמו: "חייט בלן ספר טבח" (לשון מכילתא משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה א).
במילון ספיר מובאת מילה זו (ומסומן שם שהיא מימי הביניים) אך לא במשמע של יצרן השכר, אלא צרכן השכר: "סובא, שיכור: והיו בו שומרים מִקצָתָם שַכָּרים וּמִקצָתָם נזירים (ספרות ימי הביניים)". 

חיפשתי בהיכל רש"י של יצחק אבינרי, אך לא מצאתיה.

אגב, מצאתי אצלו מילה דומה: "שַקָּרים" (=שקרנים) שנמצאת בלשון רש"י (למשל במכות ב ב ד"ה משום "עדים שקרים"), וכבר בלשון חז"ל (בבלי סוטה מב א): "כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע". ואע"פ שבמסורת הש"ס השווה את הגרסה לסנהדרין קג א ("כת שקרנים"), מעיר עליו אבינרי (עמ' תתתקכג) "ואין הכרח לתקן!".

עכ"פ, למסקנה: נראה שלמילה "סודנא" פירוש אחד בלבד: הגברא (עושה השכר או מוכר השכר, ה"שַׁכָּר") ולא החפצא (שֵׁכָר).
(ולאור זה יש לתקן במילונים).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה