רש"י שמות פרק א (כ - כא) וייטב - הטיב להם. וזה חלוק בתיבה שיסודה שתי אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד בראשה, כשהיא באה לדבר בלשון ויפעיל הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן, כגון וייטב אלהים למילדות, וירב בבת יהודה (איכה ב ה), הרבה תאניה, וכן ויגל השארית (דברי הימים ב' לו כ) , דנבוזראדן הגלה את השארית, ויפן זנב אל זנב (שופטים טו ד), הפנה הזנבות זו לזו, כל אלו לשון הפעיל את אחרים. וכשהוא מדבר בלשון ויפעל, הוא נקוד היו"ד בחיר"ק, כגון (ויקרא י כ) וייטב בעיניו, לשון הוטב, וכן וירב העם (פסוק כ) , נתרבה העם, ויגל יהודה (מלכים ב' כה כא) הגלה יהודה, ויפן כה וכה (ב יב) , פנה לכאן ולכאן.
ואל תשיבני וילך, וישב, וירד, ויצא, לפי שאינן מגזרתן של אלו, שהרי היו"ד יסוד בהן, ירד, יצא, ישב, ילך, היו"ד אות שלישית בו:
שאול שאלו: הכיצד רש"י סבור שהשורש של "וילך" הוא "ילך"? וכי אינו יודע שהשורש הוא הל"ך?!
ועוד צ"ע, מה פשר הכפילות: לאחר שאמר "שאינן מגזרתן של אלו, שהרי היו"ד יסוד בהן", מדוע הוצריך לחזור ולומר "היו"ד אות שלישית בו"?
תשובה לשתי השאלות ימצא המעיין בספר עיונים ברש"י של הרב גולד, שכמו במקרים רבים, העיון בדפו"ר ובכתי"י יביא את הלומד לעמוד על דברי רש"י באמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה