ע"פ מילון אבן שושן:
בטון [מצרפתית] חומר בנין המורכב מצמנט, חול וחצץ בלולים במים.
מלט
1. בירמיה מג, ט: טיט מעורב בסיד ובחול, המשמש כטיח בין אבני בנין.
2. כינוי רווח בדיבור לצמנט - אבקת בנין עשויה מטחינת אבני סיד ומעורבת בחומרי דבק שונים; חומר שגובלים אותו במים ומשהוא מתיבש הוא מתקשה ומתאבן.
צמנט [מלטינית: אבן מנופצת]
1. מלט שחק של חומרים המעובדים בכבשן, שבהתערבו עם מים... יתקשה כאבן.
(2. 3. - בתחום רפואת השיניים)
v בפירוש הראשון של "מלט" הלך אבן שושן בעקבות רד"ק ומצו"ד, אך רש"י מבאר אחרת:
ירמיהו פרק מג (ט) קַח בְּיָדְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וּטְמַנְתָּם בַּמֶּלֶט בַּמַּלְבֵּן אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים:
רש"י
וטמנתם במלט - מ"ם זו יסוד נופל היא בתיבה, כמו מקום מעמד מעשה, ויסודו לט כמו וילט פניו (מלכים א יט) לאט אותה בתוך הטיט במלבן, במלט אנוולופמנטו בלע"ז [מ' קטן: החבאה, הלטה]:
רד"ק
במלט במלבן - מלט הוא החומר שעושים ממנו הלבנים או חומר אחר מסיד ומחול.
במלבן במקום שרפת הלבנים או במקום שעושין אותם ויונתן תרג' בטפיל בנינא:
מצודת ציון
במלט - כן נקרא החומר העשוי מסיד ומחול ובדרז"ל ואע"ג דעביד בהו המלטי (בבא בתרא ו) ופי' שתיקן מקום הקורות בסיד:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה