יום שלישי, 9 במרץ 2021

לזכר הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל

שלום,

היום ימלאו 27 שנה לפטירתו של הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, שרבים נהנים מתורתו עד היום הזה. 

1. על הרב פרופ' עזרא ציון מלמד (ג' בכסלו תרע"ד - כ"ו באדר תשנ"ד) ראו
כאן 
וכאן ("הרב פרופ' ע"צ מלמד בן תשעים", אקדם 2, עמוד 2). 
וכן כאן (ויקיפדיה).

2. ששה מספריו נגישים במרשתת, והנה קישוריהם:

מילון ארמי עברי לתלמוד הבבלי (סרוק / מקוון) בתוך פורטל הדף היומי, וכן באוצר החכמה. 

מלון ארמי-עברי לתרגומים ולארמית שבמקרא - ירושלים תשל"ה (530 עמ')

מילון ארמי עברי לתרגום אנקלוס - ירושלים תשל"א (216 עמ')

פרקי מנהג והלכה - מהותם ומקורם והתהוותם של כמה מנהגות והלכות בחיי בית ישראלירושלים תש"ד (207 עמ' במהדורה השניה, תש"ל)

מבוא לספרות התלמוד - מהדורת תשי"ד (155 עמ') 
(אפ"ר: מר' אריה-חיים, ז"ל, בן המחבר, קיבלתי את מהדורת תשל"ג, 650 עמ'!)

מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד בבלי - ירושלים תש"ג (609 עמ')

3. מצ"ב קישור לאילן יוחסין מפורט ואומנותי של משפחת מלמד-כהן, מעשה ידיו של ר' רחמים שר-שלום נ"י.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת אָחִינוּ יְהוֹנָתָן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, ה' אֱלֹהֵינוּ, מַתִּיר אֲסוּרִים,

שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים,

וְאַף אֶת יְהוֹנָתָן בֶּן מַלְכָּה, וְאִשְׁתּוֹ אֶסְתֵּר, בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וְלִתְפִלּוֹת עַמְּךָ שָׁמַעְתָּ,

מִמַּסְגֵּר הוֹצֵאתָ, מוֹסְרוֹתָיו נִתַּקְתָּ, וּדְרוֹר קָרָאתָ, וּלְצִיּוֹן בְּרִנָּה הֵבֵאתָ.

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!

כֵּן תּוֹצִיא מִצָּרָה אֶת כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּדָד, וְתוֹשִׁיעַ אֶת כָּל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה  וּבַשִּׁבְיָה, וְאֶת כָּל אַחֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּבוֹר גָּלוּת, בְּאֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, הָשֵׁב נָא לְאַרְצֵנוּ, וּתְקַבְּצֵנוּ יַחַד לְחַצְרוֹת קָדְשְׁךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם!

 

נכתב בסייעתא דשמיא ע"י אוריאל פרנק, יום חמישי לסדר "וֵא-לֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", תשפ"א

E   מומלץ ליחיד לאומרו בברכות השחר לפני ברכת "מַתִּיר אֲסוּרִים", ומומלץ להיאמר בציבור בעת פתיחת ההיכל בשבת הבעל"ט, חזק חזק ונתחזק!

יום שני, 7 בדצמבר 2020

שלושה ערבי עיון "לשון ותורה בחנוכה" - תשפ"א

שלום רב,

כמדי שנה הננו שמחים להזמין את הציבור לשיעורים על התורה ולשונה.

לאחר 11 כינוסים שנתיים של "שוחרי לשון הקודש" בירושלים (תשס"ז תשע"ז), ולאחר 10 ימי עיון ביום האחרון של חנוכה במצפה יריחו ("תורה ולשון בצהרי יום", תשע"א תש"פ), עקב הנסיבות החדשות, נקיים בחנוכה בשנה זו, שלושה ערבי לימוד תורניים-לשוניים ב"זום", בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.

הנכם מוזמנים להשתתף, לצפות בהקלטות וגם להפיץ הלאה. הקישורים מופיעים בהמשך ברקע צהוב.

בברכת חורף בריא, לימוד פורה וחנוכה שמח,

אוריאל פרנק, "מענה לשון"

מוצאי יום שני, אור לכ"ט בכסלו, נר 5 של חנוכה - קישור 1

v   לזכרו של אברהם נפח 

21:00

אליהוא שנון

הכלל החמישי של אליהו בחור: לגיטימי או לא?

בעקבות מאמרו של ר' ניסן ברגגרין

21:15

יובל וייס

מה בין ויה֗י לבין ויה֞י

בפסוק "ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא" (בראשית ל"ה) מוטעמת המילה הראשונה ברביע, אך בכמה כתבי יד נמצאת גירסה המטעימה אותה דווקא בגרשיים. בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה בין ההטעמה בגרשיים להטעמה ברביע.  

21:30

הרב אב"י גרוסמן

אתי מרחיק ובג׳׳ד כפ׳׳ת בראש מלה: ההבדלים בין שיטות הניקוד בספרי אמ׳׳ת לשאר ספרי התנ׳׳ך

בהרצאה אציג כמה כללים בהבנת מערכת הטעמים הקיימת בספרי איוב משלי ותהילים ואיך הם שונים מחבריהם הכללים בשאר הספרים, וכמה נפקא מינות בניקוד היוצאות מהם. לעניין זה יש גם השלכות לשיטת ניקוד ספרים שאינם מקראיים, כמו ספרי לימוד וסידורי תפילה, וצורות ההפסקה בפיוטים ומזמורים. הדברים מבוססים על מאמר באנגלית של המחבר.


מוצאי יום שלישי, אור לא' בטבת - ליל ראש חודש, נר 6 של חנוכה קישור 2

v   לזכרם של הרב נחום אליעזר רבינוביץ, פרופ' יהושע בלאו ופרופ' יעקב שויקה

21:00

הרב משה צוריאל

דגש חזק וחשוב

נעסוק בחשיבות הדיוק בלשון התורה, ובפרט בשימת לב לדגשים בתוך האותיות. נדון בשינוי המשמעות בין דברי המרגלים "חזק הוא ממנּו", אם אות נ' מודגשת או לא. נבאר את דרשתה של ברוריה אשת ר' מאיר על "יתמו חטּאים". נבדיל בין "אמּה" ו"חיּה" עם דגש ובלעדיו.

21:15

ד"ר חנן אריאל

עיוני לשון בהלכות שאלה ופיקדון, פרק א, ז-ח.

 

21:30

ד"ר רוני שויקה

על הניסים ועל הגבורות: עיון במשמעות השם "גבורה" בלשון העברית לתקופותיה

בהרצאה אסקור את משמעויות השם 'גבורה' ושמות נוספים משורש זה בלשון המקרא ובלשון חכמים, ואפרש על פי עיון זה מספר מאמרים סתומים.

 

מוצאי יום רביעי, אור לב' בטבת, נר 7 של חנוכה - קישור 3

v   לזכרו של הרב יוסף קלזאן

21:00

הרב אליקים צדוק

על מלים נרדפות במקרא

"ברוך ומהולל ה'" - מתוך מזמורי ההלל; "יפה תואר ומראה" - מתוך פרשת מקץ [לדמותו של הרב יוסף קלזאן זצ"ל]

21:15

ר' יהונתן נוימן

דרך התלמוד לקצר. האמנם?

 

נדון בקושיות חכמי הגמרא שסגנונן נראה לכאורה ארוך יתר על המידה.

21:30

אוריאל פרנק

חכמים ודייקנים, היזהרו בדבריכם!

נדון בשתי "חומרות לשוניות" שיש להן נגיעה לרב יוסף קלזאן: א. כיצד יש לנהוג כשמפטיר "נחמו" קרא בניגוד לטעמי המקרא בפסוק "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה'". ב. האם במשנת "במה מדליקין" יש לקרוא "בּשׁעת לֵדָתָן" או "לִדְתָּן"?

 

יום שלישי, 24 בנובמבר 2020

נא הפיצו קול קורא במדבר יהודה: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" - חנוכה ה'תשפ"א

שלום רב, 
בעז"ה גם השנה, תשפ"א, יתקיים יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בחנוכה, אך במתכונת "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם [<zoom]"

הנכם מוזמנים להגיש הצעות להרצאה קצרה (כעשר דקות) בנושא לשוני-תורני. 


יש עדיפות לשיעור שיוקדש לתורתו הלשונית של אחד מחכמי הלשון שנפטר בשנה האחרונה.
 
1.  את ההצעות יש לשלוח עד ט"ו בכסלו לדוא"ל <[email protected]>
2.  ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3.  הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכת חורף בריא ובתודה מראש,
אוריאל פרנק 
"מענה לשון"

יום שלישי, 3 בנובמבר 2020

קריאת י' חרוקה, כגון מצר(א)ים שמ(א)ים

נשאלתי היום: 
שלום
"מצרים" "שמים"
כיצד הוגים היום את המילים הנ"ל?
מצריים, שמייםאו מצראים שמאים?
מקווה שהשאלה לא מוזרה ומיותרת.

וכה השבתי לשאלת החכם: 

שלום עליכם, 
יישר כח על שאלה מצוינת. 
אשתדל לקצר: 
סיומת זו, המכונה "סיומת זוגית" (אע"פ שלא תמיד זוהי משמעותה, ואכמ"ל) - יש שתים-שלוש אפשרויות לבטאה, ונדגים אותן במילה "מַיִם":
  1. mayim 
  2. ma-yim
  3. ma-'im
נתחיל מאפשרות 3 השגויה. הכוונה היא להשמעת א' עיצורית, וכמו ברצף ההברות הקיים בפסוקים אלה (אם מבטאים כהלכה!): 
1.  בראשית פרק ל פסוק לא
לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה  
2.  שמות פרק יט פסוק יג
אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה  
3.  יחזקאל פרק כא פסוק יח
כִּ֣י בֹ֔חַן וּמָ֕ה אִם־גַּם־שֵׁ֥בֶט מֹאֶ֖סֶת 
מי שמבטא באופן זה גם את הסיומות דידן: "מא-אִים", וכיו"ב "מצרא-אִים", "שמא-אִים" - הרי זה טועה.

באפשרות 1 יש "דו-תנועה" (דיפתונג בלעז), כלומר מעבר רציף ["גלישה", ללא עצירה וחציצה של עיצורים] מתנועת פתח לתנועת חירק (AY-), וכמו ברצף ההברות הקיים בפסוק זה:
שמואל ב פרק ג פסוק ג
אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר   
דומני שכך מבטאים בימינו רוב המתפללים, רוב הקוראים בתורה, ורוב דוברי העברית: "מים", "מצרים", "שמים".

אך הדווקנים משתדלים להשמיע י' עיצורית (ma-yim), כ
דין כל אות שהיא מנוקדת, וכמו ברצף ההברות הקיים בפסוקים אלה (אם מבטאים כהלכה!): 
1.  שופטים פרק ד פסוק ט
בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה'
2.  ישעיהו פרק נא פסוק ג
וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה 
אפשר להתאמן על כך כאילו מדובר בשתי מילים: "מה יִים", אבל כמובן שיש לבטא זאת ברצף אחד, כמילה אחת.

בכל שלוש הקריאות בתורה שבאתר זה, אוזניי שומעות את הקריאה הדווקנית הזו ב"שמים" ו"מים" שבשני הפסוקים הראשונים בתורה.
כיו"ב, נקראות שם כהלכה המילים "לאיִל" ו"ייִן" בקריאת ראש חודש (חמישי של פרשת פנחס). אמנם ב"ייןההקלטה המרוקאית קצת מרושלת.

מסתבר שבקריאת שמע יש לדקדק בכך, "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ".

יום ראשון, 18 באוקטובר 2020

בשורה טובה ללומדי התלמוד ולמורי הגמרא, לשוחרי הלשון הארמית ולמעוניינים להבין על בוריו את תרגום אונקלוס

בס"ד 
בשעטו"מ הועלה למרשתת הספר "דיקא נמי - דקדוק לתלמוד הבבלי ולתרגום אונקלוס" של אמו"ר, הרב יצחק פרנק, לאתר היברו-בוקס (קישור)לאחר שזמן רב אזל מן השוק.

את המהדורה האנגלית 
Grammar for Gemara 
ניתן לרכוש באתר קורן (קישור), 
כמו גם את כרטיס הגמרא האנגלי (קישור), 
ומקבילו העברי, 'סִיַּיעְתָּא לְתַלְמוּדָא׳ (קישור). 


חורף בריא ומוצלח, 
אפ"ר