1. כשרש"י כותב מילה צרפתית ומוסיף "בלע"ז", אין אלו ראשי
תיבות, אלא סימון הגרשיים במקרה זה מציין הדגשה - מה שהיינו
מתיינים בעידן המחשבים ברקע מודגש או גופן נטוי.
2. המילה "לעז" רווחת בלשון חז"ל, כמו בפרק ב' במסכת מגילה.
3. האם היא מופיעה כבר בלשון המקרא?
4. מפרשי תהלים קיד, א מסבירים ש"עם לועז" הוא עם שדובר שפה
שאיננה עברית.
רש"י מצביע על "חבירו: את עם נועז" בישעיה לג, יט
ושיש חילופי ל-נ
5. אך בישעיה שם מובא בדעת מקרא שיתכן שפירושו מלשון עזות.
הציע ידידי ד"ר דני צור שאולי גם בתהלים הוא מלשון עזות.
6. השוה לתוכחה בדברים כח, נ, שם מוזכר גם גלות בקרב גוי ש"לא
תשמע לשונו" ובפסוק הבא: "גוי עז פנים"
לע"ז היה מאז ומתמיד "לשון עם זר"
השבמחקולכן אין כזה דבר "לועזית" או "שירים לועזיים"
יש "שירים בלע'ז" או "שפת נוכרים"
"בתקופה מאוחרת נוצר ההסבר כאילו לַעַז הוא נוטריקון: 'לְשון עם זר'"
מחקלהרחבה ראו במקור הציטוט באתר האקדמיה: "עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז"
כאן:
http://hebrew-academy.org.il/2016/04/17/%D7%A2%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%96/
רציתי לדעת אם ייתכן ש"לועז" יבוא מהשורש עו"ז במשמעות לאסוף(, או מחסה) ובית יעקב כביכול לעם נאסף (כמו "שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ" שמות.ט.יט ).
השבמחק