לפי המסורת שלנו (כהכרעת מנחת שי) קוראים בפרשת משפטים "תַּחְבֹּל", ואילו בפרשת כי תצא קוראים "יַחֲבֹל... תַחֲבֹל" (לצד "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ", שבהמשך הפרק, פסוק כ).
האם לחוסר העקביות יש הסבר הגיוני?
ואגב, האם יש הסבר הגיוני לשיטת רד"ק, שיש לקרוא תמיד "תַחְבֹּל", בניגוד ל"יַחֲבֹל".
מקורות:
שמות פרשת משפטים פרק כב פסוק כה
אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:
מנחת שי תַחְבֹּל: אין מאריך בתי"ו. [תַּחְבֹּל].
דברים פרשת כי תצא פרק כד פסוק ו
לֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל:
מנחת שי לא יַחֲבֹל: בשוא ופתח החי"ת, ורפה הבית, זשרשים. [יַחֲבֹל].
דברים פרשת כי תצא פרק כד פסוק יז
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה:
מנחת שי ולא תַחֲבֹל: בשוא לבדו החי"ת ודגש הבי"ת, כ"כ יברד"ק בשרשים, והלכו אחריו יגהמכלל יופי, ידובעל הלשון, טוורב פעלים, אבל בספרי' כ"י מדוייקים וספרי הדפוס החי"ת בחטף פתח, והבי"ת רפה, וכ"כ א"ת [1]. [תַחֲבֹל].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה