יום ראשון, 13 במאי 2012

חטפים מדומים ומבלבלים

בעלי קריאה רבים, הנעזרים במהדורות המדפיסות חטפים באותיות שאינן גרוניות  (כגון בפרשת בראשית, ב, יב: "וּזֲהַב", וכגון בפרשת בהר, ויקרא כה לד: "וּשֲׂדֵה"), קוראים: "וּזַהַב" ['uzahav]   וכן "וּשַׂדֶה" ['usade]

והתוצאה היא:

1. אין הבדל בין צורת הנפרד ("זָהָב", "שָׂדֶה") לצורת הנסמך ("זְהַב-", "שְׂדֵה-").

2. נוצר צירוף מוזר של ו' המנוקדת בשורק לפני תנועת "a".

לוּ היה זה באמת חטף, הוי"ו היתה צריכה להיות מנוקדת כתנועת החטף: "וַזֲהַב", "וַשֲׂדֵה".

 

האמת היא שחטף "אמיתי" הוא חטף באות גרונית, ובא במקום שווא, וניקוד הוי"ו שלפניו - כתנועת החטף, כגון: וַאֲנִי, וַאֲמרתם, וכן בַעֲבור.

אך חטף באות שאינה גרונית אינו באמת חטף, אלא הוא שווא נע, ולכן ניקוד הוי"ו שלפניו בשורק.

אמור מעתה: וּזְהַב (זי"ן בשווא נע: 'uzehav), "וּשְׂדֵה" (שי"ן בשווא נע: 'usede).

 

בסידור קורן מהדורת תש"ע הוסבר נושא זה בטוטו"ד (בנספח מאת חנן אריאל), אך מתוך שמרנות ל"מסורת" של תנ"ך קורן, נצמדה הוצאת קורן לבעלי החטפים, ואע"פ שגלוי וידוע שחטפים אלו אינם אלא דרך (מבלבלת, עבורנו) לסימון נעות השווא, ולכן בתפילה סימנו שווא נע -- במקראות הותירו חטפים רבים על כנם, למען בלבל את הקורא שאינו בקי!

כגון "וּשְׁמָע": בציטוט פסוק בתחנון של ב' וה' "וּשֲׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה", אך שם בהמשך: "רְאֵה בְצָרוֹתֵינוּ, וּשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ", וכן ב"אנא בכח": "שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ".

וכגון "קוֹמְמִיּוּת": בפסוקי הקריאה של פרשת בחקתי הותירו את החטף ("קוֹמֲמִיּוּת"), אך בברכה שלפני ק"ש הדפיסו אל נכון: "ותוליכנו קוֹמְמִיּוּת לארצנו".

לסיכום: בין בתפילה ובין בקריאת התורה יש לקרוא: "וּשְׁמָע" (שי"ן בשווא נע: 'ushema'), "קוֹמְמִיּוּת" (מ"ם ראשונה בשווא נע: komemiyut).

 

הערה: יש מי שמחזיקים בידם מסורת לקרוא חטפים אלה ככל חטף (וצ"ע אימתי חודשה). אך לכולי עלמא, מדובר בְאות שיש למהר קריאתה, ובוודאי שאין שמץ של הטעמה באות המנוקדת בשווא או בחטף.

לכן בוודאי שאין להדגיש/להטעים את המ"ם ב"קוֹמֲמִיּוּת", ולא את הקו"ף ב"לֻקֳחָה-זֹּאת" וכל כיו"ב.

יום רביעי, 25 באפריל 2012

כינוס שוחרי לשון הקודש השישי

כינוס שוחרי לשון הקודש השישי

תקציר

ביום שלישי, י"ח בניסן התשע"ב, התקיים בירושלים (מ13:15 עד 18:30) הכינוס השנתי השישי של "שוחרי לשון הקודש".

לכינוס שכותרתו "וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן" התאגדו יחד כתשעים איש ואשה, הבאים מרחבי הארץ מחלקים שונים ומגוונים בחברה היהודית (בעיקר הדתית והחרדית), מפרופסורים ללשון ועד ליהודים מן השורה שאין להם רקע בלשון. חלק מהמשתתפים הכירו זה את זה מתוך התכתבויות בדוא"ל על לשון הקודש, ולחלקם היה זה המפגש הראשון פנים אל פנים. המשותף לבאי הכינוס: אהבת התורה גם מהצד הלשוני-דקדוקי.

 

לאחר תפלת מנחה מדויקת שהוביל ר' אליהוא שנון, הושמעו תשע הרצאות במגוון סוגיות לשוניות, בהנחייתו של הרב יואל קטן (ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון שלמה אומן).

את המושב הראשון פתח ר' ליאור יעקובי שהביא כמה הצעות לבאר מדרש הלכה על המילה "מגדף", ודן בחילופים האפשריים בין האותיות ד' ור'.

הרב יצחק פרנק דן בציוויים "שמע ישראל" ו"אהבת" (וההבחנה בין "ציווי דקדוקי" לבין "ציווי אמיתי", בהשוואה ל"שמע קולנו" בתפילת העמידה), ובמשמעותם המתבטאת בתרגומם לאנגלית, וכן בהגייה הנכונה של "ואהבת": גם מבחינת מלרע לעומת מלעיל, וחמור יותר: השיבוש "ואהפת", שנוצר על רקע הידמות קולית.

הרצאתו של פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, עסקה בהרחבה בזיקה של לשון המשנה למקרא. הודגם כיצד נוכחותו של פסוק ברקע משנה מסויימת, יכולה לגרום שימוש במילה מקראית השאולה מהפסוק או להשפיע על סדר המילים במשפט, בהשראת הכתובים. בדרך הילוכו הוא שפע כהנה וכהנה חידושים לשוניים בשפה ברורה באר היטב. למשל: מארגני הכֶנֶס השתכנעו מדבריו שאין להזדקק למילה המיותרת "כֶנֶס" שחידש דוד רמז. המילה "כינוס" טובה וקדומה ממנה, כמו ששנינו בסנהדרין פ"ח מ"ה.

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין תאר את פרשת גילויו של ספר התורה המיוחס לרבינו ניסים, והפולמוס שהתעורר באשר לייחוסו, ובאשר לשאלת אופן כתיבת האות צד"י בסת"ם. עלו בהרצאתו הרחבה כמה שאלות עקרוניות חשובות בדרכי העיון והביקורת.

ר' אליהוא שנון, סופר סת"ם מקיבוץ סעד, דן בדרכים שבהן מחולקות רשימות במקרא ע"י טעמי המקרא, כגון רשימת שמות בני בנימין.

הרב דוד כוכב עסק בקצרה במחלוקת לגבי מספר התנועות בלשון הקודש (כולל שיטת הגר"א), ואח"כ הנעים לנוכחים בשירים שחיבר והלחין, בליוויו קלידי האורגנית של מייק מרואני.

אח"כ הציג הרב אליהו לוין את הסוגיות הלשוניות שיש בנוסח הקדיש (כולל "על ישראל" בקדיש דרבנן), ואת הנוסחאות שראוי לבכר.

מר אברהם נפח הציג את תפיסתו הייחודית על מבנה הפועל, ועל המשמעות שיש ל"נִפעל" ו"התפעל" בעברית המקראית.

את הכינוס חתם ר' אוריאל פרנק. הוא דן בשלושת פירושי הפסוק "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", והדגים כיצד הדיוק בלשון (כדוגמת "לָכֶם, וְלֹא לוֹ") יכול לתרום לא רק להבנת התורה, אלא גם לכוונה בתפילה ובברכות. שימת הלב ללשון נוכח ונסתר בתפילת העמידה מסייעת לחוות שאנו עומדים לפני "מלך העולם".

 

קישורים לשמיעת הקלטת הכינוס

(אם הקישור לא עובד, העתיקו אותו לדפדפן)

מושב ראשון

"מגדף" או "מגרף" בדרשת הספרי

ר' ליאור יעקובי

"שמע ישראל" ו"אהבת"

הרב יצחק פרנק

הזיקה של לשון המשנה למקרא

פרופ' משה בר אשר

 

http://dl.dropbox.com/u/24664547/Kinus%20Pesach%205772/Part%201.WAV

 

מושב שני

ספר התורה של רבינו ניסים

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין

תורת הרשימות במקרא

ר' אליהוא שנון

שבעה מלכים או עשר תנועות (שיטת הגר"א)

הרב דוד כוכב

 

http://dl.dropbox.com/u/24664547/Kinus%20Pesach%205772/Part%202.WAV

 

מושב שלישי

אתנחתא מוסיקלית

הרב דוד כוכב ומייק מרואני

קדיש דרבנן

הרב אליהו לוין

"נִפעל" ו"התפעל"

מר אברהם נפח

נוכח ונסתר בתפילת העמידה

ר' אוריאל פרנק

 

http://dl.dropbox.com/u/24664547/Kinus%20Pesach%205772/Part%203.WAV

 

הן המשתתפים והן המאזינים דרך המרשתת  מוזמנים לשלוח משוב לכתובת:

maanelashon@gmail.com

יום שני, 26 במרץ 2012

הזמנה לכנס שוחרי לשון הקודש פסח תשע''ב - נוסח ראשון

 

       

         בס"ד

הננו שמחים להזמין את הציבור

לכנס השישי של שוחרי לשון הקודש

אשר יתקיים בס"ד בחג המצות

ביום שלישי, י"ח בניסן ג' בעומר התשע"ב בשעה 13:15

בבית הכנסת אהל משה ע"ש ר' משה יצחק בסין

שכונת סנהדריה המורחבת (מעלות דושינסקי 9), ירושלים.

 

תוכנית הכנס:

13:15 - התכנסות

13:30   - תפילת מִנחה

 

בין המרצים:

פרופ' משה בר אשר

הרב יצחק ברקוביץ

הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין

מר ליאור יעקובי

הרב אליהו לוין

מר אברהם נפח

הרב יצחק פרנק

מר אליהוא שנון

 

מַנחה: הרב יואל קטן

 

 הכניסה ללא תשלום                    עזרת נשים פתוחה

 

פסח שמח וכשר    נשמח לראותכם!

הקלטת שיעור הרב יהודה קרויזר על קרבנות התודה והפסח

למי שלא שמע את השיעור, אפשר עתה במרשתת:
 
Rav Kroyzer's shiur on Korban Pesach & Korban Toda - at Hodaya Frank's bat mitzva Adar 5772:
 

 

בס"ד

בלב מלא הודיה לקב"ה על שהִגיענו לזמן הזה

הננו מתכבדים להזמין את תושבי היישוב

להשתתף בשיעור לכבוד הִכּנסה של בִתנו, הודיה, לנועם עול מצוות.

השיעור מאת רב היישוב, 

הרב יהודה קרויזר שליט"א,

יעסוק בקרבנות התוֹדָה והפסח,

והוא יתקיים בעז"ה ביום שני, כ"ה באדר ה'תשע"ב

בבית הכנסת המרכזי בין מנחה לערבית (17:35 עד 18:15).

(סעודת מצוה תתקיים בחוג המשפחה)

 

נשמח לראותכם בשמחתינו

ובע"ה נשמח בקרוב בבניין המקדש.

 

אוריאל ולאה פרנק

 
 
 
המלצה: בקרו באתר שלי "מענה לשון" www.maanelashon.blogspot.com 

יום חמישי, 8 במרץ 2012

יחי ההבדל - הקָטָן או הקָטֹן

 

פעמיים באסתר (פרק א) מופיע "קָטָן".

פס' ה, ופס' כ – בצירוף "לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן".

הט' קמוצה ולא חלומה כמו בפרשת וירא (בראשית יט, יא): הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל.

 

הבוקר עלתה בליבי השאלה מהו ההבדל בין הצורות?

האם הבדל סימנטי?

וא"כ, היש להחזיר את הקורא הטועה?

החיפוש במחשב (#קטן [-2:2] #גדול) העלה 26 תוצאות[1] ש"קטן" בא עם "גדול" וברובן המוחלט הט' חלומה. האם אפשר לשער שהמשקל של ה"גדול" השפיע על ה"קָטָן" והפכו ל"קָטֹן"?

חיפוש נוסף (#קטן [-10:10] #גדל) העלה עוד 5 תוצאות[2].

אם בחיפוש הראשון היה אפשר אולי לטעון שהמיעוט הוא רק מלשון ספרים מאוחרים (אסתר ודבה"י), כאן בולטות שתי דוגמות מספר בראשית (פרק כז) של "בְּנָהּ הַגָּדֹל" לצד "בְּנָהּ הַקָּטָן". האם הדבר קשור לכתיב החסר "גדל"?



[1]   1.  בראשית פרק יט פסוק יא

 וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח:  

    2.  בראשית פרק מד פסוק יב

 וַיְחַפֵּשׂ  בַּגָּדוֹל  הֵחֵל  וּבַקָּטֹן  כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן:  

    3.  שמואל א פרק ה פסוק ט

 אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְדֹוָד בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם <עפלים>  טְחֹרִים :  

    4.  שמואל א פרק כ פסוק ב

 חָלִילָה לֹא תָמוּת הִנֵּה <לו>  לֹא  <עשה>  יַעֲשֶׂה  אָבִי דָּבָר  גָּדוֹל  אוֹ דָּבָר  קָטֹן  וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה  

    5.  שמואל א פרק כב פסוק טו

 בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר  קָטֹן  אוֹ  גָדוֹל :  

    6.  שמואל א פרק כה פסוק לו

 הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד וְלֹא הִגִּידָה לּוֹ דָּבָר  קָטֹן   וְגָדוֹל  עַד אוֹר הַבֹּקֶר:  

    7.  שמואל א פרק ל פסוק ב

 וַיִּשְׁבּוּ אֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּהּ  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ וַיִּנְהֲגוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם:  

    8.  שמואל א פרק ל פסוק יט

 וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן  הַקָּטֹן  וְעַד  הַגָּדוֹל  וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד:  

    9.  מלכים א פרק כב פסוק לא

 אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלִשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת  קָטֹן  וְאֶת  גָּדוֹל  כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:  

    10.  מלכים ב פרק כג פסוק ב

 אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם  לְמִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית  

    11.  מלכים ב פרק כה פסוק כו

 וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים: פ  

    12.  ירמיהו פרק ח פסוק י

 לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר:  

    13.  ירמיהו פרק מב פסוק א

 וַיִּגְּשׁוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה וְכָל הָעָם  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל :  

     14.  ירמיהו פרק מב פסוק ח

 אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֶל כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וּלְכָל הָעָם  לְמִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל :  

    15.  ירמיהו פרק מד פסוק יב

 מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה  

    16.  עמוס פרק ו פסוק יא

 כִּי הִנֵּה יְדֹוָד מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת  הַגָּדוֹל  רְסִיסִים וְהַבַּיִת  הַקָּטֹן  בְּקִעִים:  

    17.  איוב פרק ג פסוק יט

  קָטֹן   וְגָדוֹל  שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו:  

    18.  אסתר פרק א פסוק ה

 עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה  לְמִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן  מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ:  

    19.  אסתר פרק א פסוק כ

 מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן  לְמִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן :  

    20.  דברי הימים א פרק יב פסוק טו

 אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא אֶחָד לְמֵאָה  הַקָּטָן   וְהַגָּדוֹל  לְאָלֶף:  

    21.  דברי הימים א פרק כה פסוק ח

 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת  כַּקָּטֹן   כַּגָּדוֹל  מֵבִין עִם תַּלְמִיד: פ  

    22.  דברי הימים א פרק כו פסוק יג

 וַיַּפִּילוּ גוֹרָלוֹת  כַּקָּטֹן   כַּגָּדוֹל  לְבֵית אֲבוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר: פ  

    23.  דברי הימים ב פרק טו פסוק יג

 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַידֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן  קָטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה:  

    24.  דברי הימים ב פרק יח פסוק ל

 וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת  הַקָּטֹן  אֶת  הַגָּדוֹל  כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:  

    25.  דברי הימים ב פרק לא פסוק טו

 וּשְׁכַנְיָהוּ בְּעָרֵי הַכֹּהֲנִים בֶּאֱמוּנָה לָתֵת לַאֲחֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹת  כַּגָּדוֹל   כַּקָּטָן :  

    26.  דברי הימים ב פרק לד פסוק ל

 אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם  מִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן  וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְדֹוָד:  

[2] בראשית פרק א פסוק טז

 הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר  הַגָּדֹל  לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר  הַקָּטֹן  לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:  

    2.  בראשית פרק כז פסוק טו

 בְּנָהּ  הַגָּדֹל  הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ  הַקָּטָן :  

    3.  בראשית פרק כז פסוק מב

 לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ  הַגָּדֹל  וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ  הַקָּטָן  וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:  

    4.  שמות פרק יח פסוק כב

 אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר  הַגָּדֹל  יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר  הַקָּטֹן  יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:  

    5.  דברים פרק א פסוק יז

 לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט  כַּקָּטֹן   כַּגָּדֹל  תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי