פסוק ט:
תורת עדות פקודי מצות יראת משפטי – ששה, כנגד ששה סדרי משנה, ובין כל שם ושם חמשה תיבות, עם השם (עצמו) כנגד ה' חומשי תורה; וחותם בסופם: אמת צדקו יחדיו - כלם יחד מתוקנים (בחסד) [בצדק] ואמת:
את הנוסח הנ"ל, שהעתקתי מפרוייקט השו"ת (ע"פ ירושלים תשי"ט, ד"צ וויין תרי"ט), תיקנתי ע"פ מהדורת הכתר.
פירוש המזמור מובא גם במחזור ויטרי (סימן פט ד"ה ברוך שאמר; מפרוייקט השו"ת ע"פ מהדורת ר"ש הורוויץ, נירנבערג תרפ"ג) בנוסח זה:
תורת. עדות. פקודי. מצות. יראת. משפטי. ששה כנגד ששה סדרי משנה. ובין כל שם חמש תיבות עם השם עצמו כנגד חמשה חומשי תורה. וחותם בסופם. אמת צדקו יחדיו. כלם יחד מקוים בצדק ואמת.
· האם פירוש זה, ע"ד הרמז, אופייני לרש"י? האם זו דרכו להביא רמזים כאלה?
פסוק יב:
בשמרם עקב רב - נזהרתי בשמירתם בשביל רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ [לִּירֵאֶיךָ] (ע"פ תהלים לא, כ) {וללשון הזה עקב כמו (בראשי' כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי} ד"א (עקב רב -) סופן של תלמידי חכמים לבא לידי גדולה, עקב - לשון סוף, ויש לו חבר בלשון משנה (שלהי סוטה) עקבות (משיחא)[המשיח].
{המובא בסוגריים מקורזלות - מוסגר במהדורת הכתר}
· מהו ההבדל בין הפירושים בביאור המילולי של "עקב"?
פסוק יד:
אז איתם - אהיה תמים אמרו חכמים למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים והם מערימים בדבר (יותר) מכל אדם: תנו לי מים לשתות, דבר שאין בו חסרון כיס, מששתה א[ו]מר יש כאן בצל קטן, משנתנו לו אומר יש בצל בלא מלח, משנתנו לו א[ו]מר תנו לי מעט לחם שלא יזיקני הבצל. כך (אמר) דוד: בתחלה על השגגות ואחר כך על הזדונו' ואחר כך על המרדים, פשעים אלו המרדים שמתכוין להכעיס וכן הוא אומר (מלכים ב ג') מלך מואב פשע בי:
· "לכותי המחזר על הפתחים" - למה דוקא כותי? האם כותי כאן היינו גוי (צנזורה)?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קז עמוד א
דרש רבי דוסתאי דמן בירי: למה דוד דומה - לסוחר כותי. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, +תהלים י"ט+ שגיאות מי יבין [- אמר ליה:] שביקי לך, - ומנסתרות נקני - שביקי לך. - גם מזדים חשך עבדך - שביקי לך. - אל ימשלו בי אז איתם , דלא לישתעו בי רבנן - שביקי לך. ונקיתי מפשע רב שלא יכתב סרחוני. - אמר לו: אי אפשר. ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים, עד שבא יהושע והוספתי לו, שנאמר +במדבר י"ג+ ויקרא משה להושע בן נון יהושע, כל הפרשה כולה על אחת כמה וכמה. ונקיתי מפשע רב, אמר לפניו: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון כולו! - אמר: כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו +משלי ו'+ היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה, כן הבא על אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה - אמר ליה: כל הכי נטרד ההוא גברא? - אמר לו: קבל עליך יסורין. קבל עליו.
רש"י מסכת סנהדרין דף קז עמוד א
סוחר כותי - דרכו לפנות את סחורתו מעט מעט, להעמידה על דמים מועטים. שגיאות מי יבין - מי יכול להשמר משגגות. אמר לו - הקדוש ברוך הוא. שביקא לך - מחול לך. נסתרות - [מזיד] של צנעה. זדים - מזיד של פרהסיא. הכי גרסינן: אל ימשלו בי דלא לישתעו בי רבנן - והיינו אל ימשלו - לשון משל, שלא ידרשו בחטאתי חכמי הדורות, ואז איתם. שלא יכתב סורחני - שתמחוק אותה פרשה מן המקרא, וישתכח הדבר לעולמים. כל הפרשה - שכתובה כבר, שעשית אותו חטא. על אחת כמה וכמה - שלא תעקור.
| ויקרא רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה ח תני ר"ש | ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ה ד"ה [ח] תני ר' |
| תני ר"ש מה נגרין הם ישראל שהם יודעין לרצות את בוראם א"ר יודן כאילן כותאי אילין כותאי חכימין למיחסדה, חד מנהון הוי אזיל לגבי אתתא אמר לה אית לך חד בצל תיתנון לי, מן דיהבא ליה אמר לה אית בצל בלא פיתא מן דיהבא ליה אמר לה אית מיכל בלא משתי מתוך כך אכיל ושתי... אמר ר' חנינא אית אריס דחכים למשאל ואית אריס דלא חכים למשאל, דחכים למשאל חמי בגרמיה דשקע באריסותיה עביד לב טב סרק שעריה מחוור מניה אפיה טבין יהיב חוטרא בידי' ועזקתא באצבעיה, ואזיל לגבי מרי עבידתא והוא א"ל אתי בשלום אריס טב מה את עביד והוא א"ל טב ומה ארעא עבידא תזכי ותשבע מן פירי מה תורי עבדין תזכי ותשבע מן שמניהון מה עזים עבדין תזכי ותשבע מן גדייהון, א"ל מה את בעי, א"ל אית לך י' דינרין תתנון לי אמר ליה אם את בעי עשרים סב לך, דלא חכים למישאל שעריה מקצץ מניה צואן אפיה בישין אזל לגבי מרי עבידתא משאיל ליה א"ל מה ארעא עבידא א"ל הלואי מעלה מה דאפקינן בגווה, מה תורא עבדין אמר ליה תשישין, א"ל מה את בעי אית לך עשרה דינרין תתנון לי, א"ל זיל קום מה דאית לי גבך, א"ר חוני דוד מאריסא טבא הוה בתחלה משורר בקילוס ואומר (תהלים יט) השמים מספרים כבוד אל א"ל השמים שמא את צריך לכלום ומעשה ידיו מגיד הרקיע א"ל שמא את צריך לכלום מזכיר והולך יום ליום יביע אומר וגו' א"ל הקב"ה מה את בעי אמר לו שגיאות מי יבין מן שגגתא דעבדית קמך אמר לו הא שרי לך והא שביק לך א"ל מנסתרות נקני מן טמירתא דעבדית קמך א"ל הא שרי לך והא שביק לך אמר ליה (שם) גם מזדים חשוך עבדך אלו הזדונות ואל ימשלו בי, אז איתם אלו תוקפי עבירות ונקיתי מפשע רב אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם את אלוה רב ואנא חובי רברבן יאי לאל רב דשביק לחובין רברבין הדא הוא דכתיב (שם כה) למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא. | תני ר' שמעון בן יוחי מה נגדין הן ישראל שהן יודעין לרצות את בוראן. אמ' ר' יודן כאילין כותאי. אילין כותאי חכמין למסחרא, חד מנהון אזל לגבי איתתא אמ' לה אית לך חד בצל תיתנין לי, מן דיהבא ליה אמ' לה אית בצל בלא פיתא, מן דיהבא ליה אמ' לה אית מאכיל דלא משקה, מתוך כן אכיל ושתי... אמ' ר' הוניא אית עריס דידע למישאל ואית עריס דלא ידע למישאל. דידע למישאל סריק שעריה, מחוור מאניה, אפיה טבין, אזל לגבי מרי עיבידתיה משאיל ליה. ואמ' מה ארעא עבדא. אמ' ליה תזכה ותשבע מפיריה. מה תוריא עבדין, אמ' ליה תזכה ותשבע מן שמניהון. מה עיזיא עבדין, אמ' ליה תזכה ותשבע מן גדייהון. מה את בעי' אמ' ליה אית לך עשרה דינרין תתן לי, אמ' ליה את בעי עשרין סב לך. ודלא ידע למשאל סעריה מקצץ, מאניה צאין, אפיה בישין. אזל לגבי מרי עיבידתה משאיל ליה. ואמ' מה ארעא עבדא, אמ' ליה הלווי מעלה מה דאפקינן בגוה. מה תוריא עבדין, אמ' ליה תשישין. מה עיזיא עבדין, אמ' ליה תשישין. אמ' ליה מה את בעי, אמ' ליה אית לך עשרה דינרין תתן לי, אמ' ליה איזיל וקום לי מה דאית לי גבך. אמ' ר' הוניא דוד מן עריסיא טביא הוה. כתחילה משרי בקילוס. אמ' השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע (תהלים יט, ב) . אמ' לו השמים שמא שמה אתה. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אמ' לו הרקיע שמא שמה אתה. היה מזמיר והולך, יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת (שם ג) . אמ' לו הקב"ה מה את בעי, אמ' לפניו שגיאות מי יבין (שם יג) , מן שגגתא דעבדית קמך. אמ' ליה הא שרי והא שביק לך. ומנסתרות נקיני (שם) , מן טמירתא דעבדית קמך, אמ' ליה הא שרי והא שביק לך. גם מזדים חשוך עבדך (שם יד) , אילו הזדונות. אל ימשלו בי אז איתם (שם) , אילו תקפי עבירות. ונקיתי מפשע רב (שם) , אמ' ר' לוי אמ' דוד לפני הקב"ה רבונו שלעולם את אלה רב ואנא חוביי רברבין, יאי לאלה רב דשרי ושביק לחובין רברבין. למען שמך י"י וסלחת לעוני כי רב הוא (תהלים כה, יא). |
מדרש תהלים (בובר) מזמור יט ד"ה [יז] שגיאות מי
דבר אחר אל ימשלו בי אז איתם. אמר ר' אחא הכותיים הללו יודעין לסבב על הפתחים, בתחלה אמרו תנו לנו מים ונשתה, מששתה אמרו תנו לנו בצל אחד, ונותנין לו, אומר להם בצל בלי פת לית בה מששא - כך הן הצדיקים, יודעין לפתות את בוראיהן, שנאמר שפתי צדיק ידעון רצון (משלי י לב) . אבל רשעים, ופי רשעים תהפוכות (שם שם /משלי י'/) , שאינן יודעין לרצות להקב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה