סוד כמוס מפורסם
מהי משמעות שורש כמ"ס?
מהתקבולת בשירת האזינו נראה שמשמעות "כמוס" דומה לחתום, סגור, מכוסה, וכדברי אבן שושן במילונו: גנוז, צפון, טמון (הוא משווה אותו עם האכדית:לאצור)[1].
מילון בן יהודה מחברו עם שורש כמ"נ הארמי (אולי על בסיס חילופי אותיות הסמוכות בסדר הא"ב).
אך ת"א פירשו לכאורה להפך, מלשון גילוי, ואעפ"כ רש"י המפרש כתרגומו, כותב "גנוזים ושמורים".
פירוש מעט צרי על ת"א מפנה לראב"ע בתהלים שלהלן, ועפ"ז יוצא שלשורש כמ"ס שתי משמעויות הפוכות – התלויות במלת היחס העוקבת.
א' מירסקי, דעת מקרא על האזינו, מפנה ללשון יוסי בן יוסי (פיוט "אפחד במעשי" לזכרונות ליום ב' של ר"ה): "ליום זה נכמס, סכם חשבונות".
ד' גולדשמידט במחזורו מפרש "נטמן", אך לענ"ד מתאים יותר לפרשו ע"פ ת"א.
מקורות:
דברים פרק לב לד
הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי:
אונקלוס
הלא כל עובדיהון גלן קדמי, גניזין ליום דינא באוצרי:
רש"י
הלא הוא כמוס עמדי - כתרגומו כסבורים הם ששכחתי מעשיהם, כולם גנוזים ושמורים לפני:
אבן עזרא
ומלת כמוס - מטעם המקום ידועה, כי אין לה משפחה.
ראב"ע בתהלים פרק קמג פסוק ט
הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יְדֹוָד אֵלֶיךָ כִסִּתִי - אמר רבי מרינוס ז"ל כי אליך כסיתי כמו בך חסיתי והנכון בעיני כי מלת לקיחה תהי להפך בעבור אות אחריה כמו קחו מאתכם תרומה והנה הטעם כמו תנו קחו לי שתקח לצרכו וככה סורה אלי שיסור ממקומו ויבוא אליה והפך זה סורה ממני, אם כן מלת כסוי אם אמר המכסה אני מאברהם ידוע ואם אמר המכסה אני אל אברהם הדבר יהיה להפך, והנה הטעם הצילני מאיבי ה' כי אליך אגלה אותם בסתר והנה תיקון הלשון כי כסיתי זה הדבר מאחרים כי אין לי צורך לגלות להם יוכלו לעזור לי לבד אליך לבדך כי אתה תוכל להצילני:
משנה מסכת פאה פרק ה משנה ח
המעמר לכובעות ולכומסאות לחררה ולעמרים אין לו שכחה ממנו ולגורן יש לו שכחה המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה
תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק ה דף יח טור ג /מ"ז
/מ"ז/ ז' המעמר לכובעות ולכומסות לחררה ולעומרין
תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק ה דף יט טור א /הלכה ז'
רבי יונה אמ': מן לעיל כמה דתימר וכובע נחושת על ראשו
לכומסות - ר' אבינא אמ': מן לרע כמה דתימ' הלא הוא כמוס עמדי
פירוש הריבמ"ץ למשנה מסכת פאה פרק ה משנה ח
המעמר לכובעות. פי' כמו כובע. גרסי' ר' יונה אמ' מן לעיל, פי' מראשו, כדכת' וכובע נחש' עלי ראשו, פי' דייק על. לכוסמות. מן לרע, פי' למטה מן הראש, פי' כמו צירקיטלו, כמה דאת אמ' הלא הוא כמוס עמדי, דייקינן עמדי כת', ולא עלי, פ"א כובעות ראשי שבולין הן, כוסמות תחתון של שבולין.
· האם שיכול העיצורים כאן הוא ט"ס?
ר' עובדיה מברטנורא מסכת פאה פרק ה משנה ח
לכובעות - לעשות מהן כמין כובע בראש, שכך היו רגילין לעשות עטרות של שבולין ולשום בראש:
לכומסאות - אינם גבוהים ובולטים למעלה ככובעות, אלא נכפפים למטה שאינו נראה כל כך, כמה דתימא (דברים לב) הלא הוא כמוס עמדי:
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמה עמוד ב
תנו רבנן: עתיר נכסין עתיר פומבי - זה הוא בעל הגדות, עתיר סלעים עתיר תקוע - זהו בעל פלפול, עתיר משח עתיר כמס - זהו בעל שמועות,
רשב"ם:
עתיר משח - אנשי מדות (במדבר יג) מתרגמינן אינשי משחן עתיר בדבר המדוד כגון תבואה שאין משתכרין בה תדיר אלא מכניסין אותה לאוצר ולכשתגיע עת מכירה אז ימכרנה וישתכר והיינו נמי עתיר כמס כמו כמוס עמדי חתום באוצרותי (דברים לב) דבר שמכניסין לאוצר.
ספרי דברים פיסקא שז ד"ה דבר אחר
...ומנין שלא נטלו צדיקים כלום משלהם בעולם הזה שנאמר +תהלים לא כ+ מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך, ומנין שלא נטלו רשעים כלום משלהם בעולם הזה שנאמר +דברים לב לד+ הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי אי מתי אלו ואלו נוטלים, כי כל דרכיו משפט למחר כשהוא יושב על כסא דין יושב עם כל אחד ואחד בדין ונותן לו מה שראוי לו.
ספרי דברים פיסקא שכד ד"ה (לד) הלא
(לד) הלא הוא כמוס עמדי, רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כוס שהיה כמוס ומחוסר יכול דיהה תלמוד לומר +תהלים עה ט+ חמר יכול שאין בו אלא חציו תלמוד לומר מלא מסך, יכול שאינו חסר אפילו טיפה אחת תלמוד לומר ויגר מזה מאותה טיפה שתו ממנה דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום ופרעה וכל חילו סיסרא וכל המונו סנחריב וכל אגפיו נבוכדנצר וכל חילו ומאותה טיפה עתידים לשתות כל באי העולם עד סוף כל הדורות.
[1] ומכאן שם העצם "כמוסה" בעברית החדשה: קפסולה בלעז.
יתכן שגם לת"א כמוס הוא טמון, ופירושו: מעשיהם טמונים עמדי ועל כן הם גלויים לפני.
השבמחק