דברים כ, יט "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר".
אונקלוס (שתרגם "ארי לא כאנשא אילן חקלא") הבין זאת כשאלה רטורית[1].
האם יש כאן מילת שאלה המורה במפורש על כך שזוהי שאלה?
- אולי המילה "כִּי" היא כמו "וכי" או "כלום" בלשון חז"ל.
ונראה שזוהי כוונת רש"י הכותב על אתר:
"כי האדם עץ השדה - הרי 'כי' משמש בלשון דלמא, שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר[?!] למה תשחיתנו[?!]".
וכיו"ב כותב ר"א אבן עזרא בשם "מדקדק גדול ספרדי" ש"אמר, כי חסר ה"א. וכן הוא, 'הכי האדם עץ השדה'".
- האם הבנה זו מתאימה לדברי רש"י בפירוש התלמוד?
בראש השנה דף ג עמוד א ד"ה כדריש לקיש כותב:
"כי בארבע לשונות משמש במקרא, פעמים בא במקום אם, פעמים בא במקום דילמא - שמא, פעמים בא במקום דהא - שנותן טעם לדבר, פעמים בא במקום אלא וסותר את דבור שלפניו...
דילמא - כגון כי תאמר בלבבך (דברים ז) - שמא תאמר: רבים הגוים האלה - לא תאמר כן, לא תירא מהם, כי תאמרו מה נרדף לו (איוב יט) כי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית (ויקרא כה) כי תראה חמור שונאך וחדלת (שמות כג) (כי תראה והתעלמת), והרבה כאלו - לשון שמא הן.
ועוד כתב במסכת גיטין דף צ עמוד א ד"ה כי משמש בארבע לשונות:
"במקום ארבע לשונות הללו נכתב כי בתורה במקום אם במקום פן במקום אלא במקום אשר... וכן הרבה במקום פן כי תאמר בלבבך רבים וגו' לא תירא מהם וגו' אין אתה יכול לפרש בלשון אם לומר אם תאמר בלבבך וגו' לא תירא מהם הא אם לא תאמר תירא מהם אין זה נכון ולא בלשון אלא אבל נדרש הוא בלשון פן לומר שלא תאמר כן ובתמיה נדרש כלומר וכי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ותירא מהם וכן כי תאמרו מה נרדף לו לעולם לא תשיבו אל לבבכם לומר מה נרדף לו וכן כל כי הסמוכין לאף אף כי תאמר לא תשורנו אף כי אנכי אעננו כולן נדרשין בלשון תימה הלכך סוף פירוש מלמדך פן תאמר כן".
איוב פרק יט (כח) כִּי תֹאמְרוּ מַה נִּרְדָּף לוֹ וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא בִי: (כט) גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן <שדין> שַׁדּוּן :
רש"י איוב פרק יט פסוק כח ד"ה (כח) כי
(כח) כי תאמרו מה נרדף לו - כמו (דברים ז) כי תאמר בלבבך שהוא משמש לשון דילמא כלומר ושתהיו נותנים לבכם לחמול ולומר למה נרדפנו: ושרש דבר - הנמצא בו מה היא לעולם לא תעלה בלבבכם הטובה הזאת שרש דבר על מה הוא עומד:
דברים פרק ז פסוק יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם:
יח לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:
כא לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם
רש"י דברים פרק ז פסוק יז כי תאמר בלבבך - על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, לא תירא מהם. ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי, שיפול עליו שוב לא תירא מהם:
[1] ולא כך הבין רבי יוחנן שאמר (כמובא בתלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א): "מאי דכתיב 'כי האדם עץ השדה', וכי אדם עץ שדה הוא?! אלא..."
וגם בבראשית רבה (פרשה כו, ו) מסבירים רבנן שהכתוב בא להשוות בין האדם לעץ השדה: "מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון". וכן מפורש בזוהר (פרשת ויקרא, דף כד עמוד א): "מנלן דאדם עץ אקרי דכתיב: כי האדם עץ השדה".
כך גם מפרשים רשב"ם, ראב"ע ורמב"ן, ואכמ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה