מענה לשון לפרשת תולדות
החזון הנבואי "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", שנאמר לרבקה אִמנו אודות שני התאומים אשר בקרבהּ, מתפרש בדרך כלל כנבואה חד משמעית על כך שהאח הגדול והרב, עֵשָׂו, יהיה משועבד לאח הצעיר ממנו, יעקב. כך מפורש כבר בתרגום הארמי של אונקלוֹס: "ורבּא ישתעֲבַד לִזעירא".ואולם, במדרש בראשית רבה עמדו חז"ל על העמימות שבביטוי: "רב יעבוד צעיר", וכך אמרו: "אם זכה - יעבוד; ואם לאו - יֵעבֵד". הרקע לדרשה זו היא העובדה שהכתיב בתורה הוא בדרך כלל חסר, ולכן המילה "יעבוד" נכתבת ללא וא"ו. רק בספרי המקרא האחרונים, כמו בספר דברי הימים, ועוד יותר בעברית שלאחר המקרא, נהגו למלא את הכתיב, והתרגלו לכתוב "יעבוד" עם וא"ו. אם כן, בתור דרשה, ניתן לפרש את הכתיב החסר: "וְרַב יֵעבֵד", דהיינו הצעיר יעבוד את הרב, וזאת, כאמור, במקרה שהצעיר לא יהיה זכאי.
גם לפי פשוטו של מקרא, ולפי מסורת הקריאה "יַעֲבֹד", ניתן לפרש שהאח הצעיר ישתעבד לַאחיו הגדול, לפחות בחלק מן הזמנים.
רבי דוד קמחי מבאר שנבואה זו היא דו משמעית, ולא מבואר מי יעבוד את חברו, מפני שחסרה מילת יחס שתצביע מיהו מקבל הפעולה, המושא. לא נאמר "וְרַב יַעֲבֹד [את] צָעִיר" או "וְרַב יַעֲבֹד [לַ]צָעִיר", כלומר בשביל הצָעִיר, ולכן ניתן גם לפרש "וְ[את] רַב - יַעֲבֹד צָעִיר", וכן ניתן לבאר "וְרַב יַעֲבֹד [ב]צָעִיר", כלומר ישעבד את הצעיר.
אמנם, ברור שההבנה הפשוטה היא שהרב יעבוד וישרת את הצעיר, וכמו שפירש אבן עזרא: "וְרַב – הוא הפועֵל".
הבנה זו מתבססת על המבנה הרגיל של משפטים, בעיקר בחלק הסיפורי של המקרא, שהפועֵל, נושא המשפט, יבוא לפני המוּשא, הפעוּל. הוא מדגים זאת בדברי מלאכי: "בֵּן יְכַבֵּד אָב" - שם ברור שהבֵּן הוא שיְכַבֵּד את האָב.
אך, יש משפטים הכתובים בסדר מיוחד, והמושא קודם לנוֹשא. סדר מיוחד זה מצוי בַשירה המקראית, כגון בפסוק "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" בספר איוב, שפירושו: [אפילו את ה]אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם.
כך גם הכתוב בִתהלים "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ, ה'" אין פירושו, חלילה, שהבְהֵמָה היא שתוֹשִׁיעַ, אלא: [את] האָדָם והבְהֵמָה -- אתה, ה', תוֹשִׁיעַ. לפיכך יש לשהות מעט בין המילה תוֹשִׁיעַ, לבין הפּנִיה: ה'.
כיוצא בדבר במזמור קלה: "כִּי יַעֲקֹב - בָּחַר לוֹ יָהּ; יִשְׂרָאֵל - לִסְגֻלָּתוֹ". חז"ל הסתפקו כאן: "אין אנו יודעים אם המקום בחר לו ישראל, אם ישראל בחרו בהקב"ה? תלמוד לומר: בְּךָ בָּחַר ה' אלהיך (דברים ז ו)". הכרעתם תואמת את טעמי המקרא, שהניחו טעם מפסיק במילה "יַעֲקֹב", ושיעור הכתוב: כִּי [את] יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וכך נראה מן הצלע השניה המקבילה, "ישראל לסגולתו".
גם לשון הנבואה שנאמרה לרבקה ערוכה על דרך הפיוט: היא מורכבת משני היגדים עיקריים, וכל היגד מנוסח בעזרת זוג צלעות מקבילות:
שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ
וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ,
וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ
וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
כשם שברישא לא נאמר בסדר הרגיל "לְאֹם יֶאֱמָץ מִלְאֹם", אלא "מִלְאֹם יֶאֱמָץ", כך בסיפא: "יַעֲבֹד צָעִיר", ניתן לפרש שהצָעִיר הוא שיַעֲבֹד.
ומסיים רד"ק:
"ומעט הבאור שיש בנבואה זו, כי רוב הימים הרב יַעֲבֹד את הצָעִיר, לפיכך היה הפועֵל ראשון; וכן יהיה אחר שוב שבותנו".
ה' התכוון לומר לרבקה לשון המשתמעת לשתי פנים, מפני שהיחסים בין יעקב ועשו, ובין עם ישראל לאדום, ישתנו ויתהפכו במהלך ההיסטוריה.
מכאן ניתן ללמוד שספקות ומחלוקות שיש בפירוש התורה, אינם מחדל או תקלה, אלא אפשר לראות בזה רב-משמעות מכוונת, וכמה פנים לתורה.
נשתדל להרבות בזכויות, וכך נהיה ראויים להתגשמות נבואת "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", כפי שהתפרשה בנבואת עובדיה:
"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה".
מקורות להרחבה:
E בראשית רבה פר' ס"ג, ז'
E ילקוט שמעוני דברים פרק לב סימן תתקמב ע"פ תהלים קלה ד
E רבי אברהם בן הרמב"ם (ע"פ מגילה ו, א): "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" - לא התפרש איזה משני האחים יהיה חזק יותר
E חזקוני בשם בעלי התוספות וכן פירש הרוקח ע"ד הפשט: רב = הרבה [תואר הפועל]
E מנחת שי לתהלים לו ז
E הרב פרופ' עזרא-ציון מלמד, " 'את' בשירת המקרא" מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, 200 - 216, מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ד ("עז לדוד (בן גוריון)", ירושלים, תשכ"ד, 568-584)
E פרופ' נחמה ליבוביץ', עיונים בספר בראשית, עמ' 185
E ר"י קיל, דעת מקרא לבראשית
E מאמר של יונה בר מעוז, ורב יעבד צעיר, בדף השבועי של בר אילן, מספר 263, פרשת תולדות, תשנ"ט, ושם מובא פירוש ר"י ן' כספי, שרב וצעיר אינן הגדרות מוחלטות, והשוה לכך את דברי הר"מ אליהו בספר מאמר מרדכי, שלאחר שנאמרה הנבואה חדלו מלהתרוצץ, כי כל אחד רצה להיות הצעיר...
E ר"א סמט, עיונים בפ"ש, סדרה א, עמ' 62
E ספי מרקוס, דף קשר (במרשתת), "מאבק הבכורה בפרשת תולדות - עיון מחודש"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה