א. הניסיון לקשר את בן יהודה ואנשי דורו ליהודה המקבי - מופרך.
"האיש שנחשב מחייה השפה העברית הלך לעולמו בחנוכה, החג שבו..."
"דבקות באמונה"?! "פך שמן זך שלא נטמא מהשפעות זרות"?!
ב. "בן יהודה ואנשי דורו היו צריכים לטהר את בית המקדש של השפה שחולל עד היסוד וננטש, לפחות באופן חלקי, באלפיים שנות גלות..."
שמא כוונת הכותבת היא שהם "היו צריכים" לעשות זאת, אבל לא עשו זאת!..
אני מצפה מעיתונאים דתיים שההרמה על נס של פעלו החשוב לתחיית הלשון העברית לא תסמא את עיניהם, ולא תגרום להם להעריץ את אישיותו.
מי שרוצה לאכול מרימונו של אב"י, חייב לזרוק את הקליפות שבאישיותו.
מומלץ לקרוא כאן:
https://blog.maanelashon.org/2018/01/blog-post_8.html
ולהאזין להרצאתו של ר' שמריה גרשוני: הרהורי תשובה של אליעזר בן יהודה?!
http://www.maanelashon.org/seminars/seminar_5774
אבל בלשון הדיבור היומיומי, מוטב להימנע מדו-משמעות.
זה אולי מתוחכם, משעשע ומעניין, אבל מבחינה מעשית זה מבלבל ולא נוח.
העובדה שיש מילים מרובות משמעות איננה סיבה לעודד זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה