"כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת"

(מסכת תענית פרק א, משנה ג)

בִּשְׁבוּעַיִם אֵלּוּ "מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" מַזְכִּירִים,

אַךְ "וְתֵן טַל וּמָטָר" – טֶרֶם מְבַקְּשִׁים,

כִּי עוֹד שָׁבִים עוֹלֵי רֶגֶל מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה,

עַד נְהַר פְּרָת – הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

אִם הֲלָכָה קְדוּמָה זוֹ צְרִיכָה עִדְכּוּן בְּיָמֵינוּ

– דָּנוּ בְּכָךְ הַפּוֹסְקִים, אַךְ אֵין זֶה עִנְיָנֵנוּ.

מֵהֲלָכָה זוֹ אָנוּ לוֹמְדִים יְסוֹדוֹת חֲשׁוּבִים:

לֹא לַחְשֹׁב רַק עַל צְרָכֵינוּ, עַל הַגֶּשֶׁם בִּשְׂדוֹתֵינוּ,

אֶלָּא לָשִׂים לֵב לְכָל אָח וְאָחוֹת מֵעַמֵּנוּ,

שֶׁאַחֲרֵי עֲלִיָּה לָרֶגֶל לְצִיּוֹן, אֶל בֵּית חַיֵּינוּ,

יַגִּיעוּ לְבֵיתָם שֶׁעַל הַפְּרָת עַל מֵי מְנוּחוֹת

מִבְּלִי לְהֵרָטֵב מֵהַגֶּשֶׁם וְהָרוּחוֹת.

וּבְנוֹסָף, זוֹהִי תַּזְכֹּרֶת לְהִתְחַזֵּק בְּיִשּׁוּב הָאָרֶץ לְכָל מֶרְחָבֶיהָ,

וּבִמְיוּחָד בְּחֶבְלֵי הָאָרֶץ שֶׁצְּרִיכִים חִזּוּק: הַלְּבָנוֹן, הַבָּשָׁן, וְעַזָּה,

וּכְפִי שֶׁקָּרָאנוּ בַּהַפְטָרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה (יהושע א, ג–ד):

כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ... כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה,

מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת – גְּבוּלְכֶם יִהְיֶה.

נ"ב: המעוניין בדיון ההלכתי, ימצא מבוקשו באתר סולמות של הרב י"צ רימון:

"שאילת גשמים בארץ ישראל לפני ז' במרחשוון"

בקישור זה: