דיוק ב"סֵפֶר הַמִּקְנָה"

בהפטרת "בהר" (ירמיהו פרק לב, טו): "עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" - פועל סביל בבנין נפעל. 

יש להיזהר שלא לקרוא "יִקְנוּ" - פועל פעיל בבנין קל

(וכפי שאכן מופיע בהמשך הפרק, שכבר אינו חלק מההפטרה, שם פסוק מד: "שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה"...

מְשׂוּרָה או מְסוֹרָה

בהאזיני לקריאת התורה בשבת האחרונה, פרשת קדושים, התבוננתי בפסוק זה: "לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה" (ויקרא יט, לה).

המילה "מְשׂוּרָה" מוכרת מהביטוי "מַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה" המופיע כבר ביחזקאל ד, יא (ומשם שובץ למשנה באבות). 

יש להקפיד לבטא את הניקוד כהלכה: ש' (שמאלית) שרוקה ולא חלומה! 

הקורא בחולם משנה משמעות: "מסוֹרה" (כגון רש"י תהלים ט א: "ראיתי במסוֹרה הגדולה...") ולכאורה נראה שיש להחזירו.

[אגב, י"א מָסוֹרָה, וי"א: מְסוֹרָה.]

היום! ביעור שביעית וחמץ

בס"ד

היום אנו זוכים לקיים שתיים ממצוות הביעור.

ראו כאן בשקופיות 89 - 90 הסבר רעיוני למצות ביעור שביעית. ניתן להאזין כאן החל מהדקה ה 40.

כמו כן, המעוניין להבין מדוע בירכנו הלילה "על ביעור חמץ" לפני הבדיקה ולא מחר בבוקר לפני שריפת החמץ, מוזמן לראות בנושא ביעור חמץ בשקופיות 64 - 71, כאן, ולהאזין מהדקה ה31.

ביעור נעים, 

חג שמח, 

ושנזכה לקיים את כל מצוות הביעור במהרה בימינו.

 

אפ"ר

מי אתה, סודנא?

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד א 

תמרא בחלוזך לבית סודנא רהיט. ועד כמה? אמר רבא: עד תלתא סאה. אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. מאי סודנא? אמר רב חסדא: סוד נאה, וגמילות חסדים.

 

רש"י: 

תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו תמרים, רוץ מיד לבית עושה שכר לעשות מהן שכר, שאם תמתין - תאכלם, בין כך ובין כך ותפסיד. מאי סודנא - למה נקרא שם השכר סודנא. סוד נאה - עצה טובה, שהרי מתעשרין הימנה. וגמילות חסדים - יכול לתת מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד. 

רשב"ם:

תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט. אם יש תמרים באותו כלי שנותנין בו תמרים מהר לעשות מהם שכר שאם תמתין תאכלם ובין כך ובין כך תפסיד: מאי סודנא. למה נקרא עושה שכר סודנא: סוד נאה. עצה טובה היא שהרי מתעשרין הימנה: וגמילות חסדים. יכול לתת הימנה לעניים לעשות מהן צדקה וחסד שהרי אין בה קרן גדול: 

לכאורה יש מחלוקת בין רש"י לרשב"ם בביאור סודנא. 

ובכלל, רש"י סותר עצמו, שכן רש"י בברכות דף מד עמוד ב פרש כרשב"ם: 

ד"ה סודני - בעל שכר תמרים, ור' פפא מוכר שכר היה, כדאמר באיזהו נשך (דף ס"ה א) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד, ואמר רב פפא: אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי (פסחים קי"ג א) והוא נקרא סודני, כדאמרינן: תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט (פסחים קי"ג א'). 

ולא היא. רשב"ם הולך בדרך סבו, רש"י. אלא שרש"י השתמש במסכת פסחים במילה הנדירה "שַׁכָּר" (שאולי הוא זה שהמציא אותה!), במשקל בעלי המקצוע, כמו: "חייט בלן ספר טבח" (לשון מכילתא משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה א).

במילון ספיר מובאת מילה זו (ומסומן שם שהיא מימי הביניים) אך לא במשמע של יצרן השכר, אלא צרכן השכר: "סובא, שיכור: והיו בו שומרים מִקצָתָם שַכָּרים וּמִקצָתָם נזירים (ספרות ימי הביניים)". 

חיפשתי בהיכל רש"י של יצחק אבינרי, אך לא מצאתיה.

אגב, מצאתי אצלו מילה דומה: "שַקָּרים" (=שקרנים) שנמצאת בלשון רש"י (למשל במכות ב ב ד"ה משום "עדים שקרים"), וכבר בלשון חז"ל (בבלי סוטה מב א): "כת ליצים, וכת חניפים, וכת שקרים, וכת מספרי לשון הרע". ואע"פ שבמסורת הש"ס השווה את הגרסה לסנהדרין קג א ("כת שקרנים"), מעיר עליו אבינרי (עמ' תתתקכג) "ואין הכרח לתקן!".

עכ"פ, למסקנה: נראה שלמילה "סודנא" פירוש אחד בלבד: הגברא (עושה השכר או מוכר השכר, ה"שַׁכָּר") ולא החפצא (שֵׁכָר).

(ולאור זה יש לתקן במילונים).

קול קורא לקראת הכינוס השנתי העשירי של "שוחרי לשון הקודש" - קיץ תשע"ו

בעז"ה נתכנס השנה בצהרי יום חמישי, כ"ט בתמוז, ערב ר"ח מנחם אב,

בקרית נוער (ברחוב הרב פרנק בשכונת בית וגן, בירושלים). 

השנה יוקדש הכינוס לזכרו של בעל "פרשגן" על תרגום אונקלוס, הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל (שנלב"ע לפני ג' שבועות).

אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה

בנושא לשוני הקשור לתרגום אונקלוס

1.  את ההצעות יש לשלוח עד ראש חודש אייר לדוא"ל < maanelashon@gmail.com >

2.  ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.

3.  הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכת חג פסח שמח, 

ובתודה מראש,

אוריאל פרנק 

איש יהודי היה - לזכרו של הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן ז"ל

מצו"ב 

1. קישור ל שיעור על עברי ויהודי
מתוך סדרת הסרטונים "ביאורים קצרים מתוך תרגום אונקלוס" מאת הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן, שנלב"ע בשושן פורים. 

2. הספר 'פרשגן' על חומש ויקרא -  קריית ספר - המלצותיו של הרב קטן

3. באתר מענה לשון נמצא פיוט שכתב הרר"ב פוזן על אונקלוס.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

תנצב"ה

לאות ב' של הפיוט "אדון על כל המעשים" בברכת יוצר לשחרית של שבת

א. נוסח מעניין בסדר רב עמרם גאון:

אל אדון על כל המעשים, ברוך הוא ומפואר בפי כל הנשמה. גדלו וטובו מלא עולם, דעת ותבונה סובבים אותו...

ב. ספר אבודרהם:

ברוך ומבורך בפי כל הנשמה - ע"ש כל הנשמה תהלל יה (תהלים ק"נ). והוא רומז לנפש האדם שנאמר בה: ויפח באפיו נשמת חיים.

ג. הנוסח הנ"ל, "ברוך ומבורך בפי כל הנשמה", זהו נוסח עדות המזרח (כ"ה בסידורי יהודי תימן וספרד, ובסידורי החסידים) - בדיוק כמו לישנא דקרא שציטט ר"ד אבודרהם כנ"ל: "כל הנשמה תהלל".  

לעומת זאת, נוסח אשכנז: "בפי כל נשמה". 

ד. צ"ע, האם יש הבדל משמעות בין הנוסח המיודע והסתמי.

ה. יתכן שהנוסח המקורי היה סתמי, ואחר זמן "תוקן" ונהפך למיודע, כדי לציית לסגנון המקראי (כחלק ממגמת ה"מקראיזציה" של לשון התפילה ששורשיה קדומים מאוד).

ו. טעות מעניינת אירעה בכמה סידורי נוסח אשכנז (כמו "תפילת כל פה" הישן; במהדורה החדשה "באותיות גדולות" תוקן) שבהם שימש הנוסח הספרדי "טיוטה", שעל גביה הכניסו את שינויי הנוסח האשכנזי: הדגש החזק בתוך האות נ' (כדין אות לאחר ה' היידוע) הושאר גם לאחר מחיקת ה' היידוע...

ז. ב"לוח ארש" ניתן למצוא מחלוקת דקדוקית: האם (כדעת רז"ה) להדגיש בדגש קל את הכ"ף בצירוף "בפי כּל", או להרפות את הכ"ף. יעוי"ש בעמ' רעד, שח, שלד, תלה.

ח. עוד שינוי נוסח בשורה זו: 

ברוך [הוא] ומבורך  [ראו בהמשך]

ט. מעניין שנוסח הפיוט מופיע בזוהר!

י. מקורות:

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קלב עמוד א 

...דהני אינון תקונין דעלמא עלאה (אל אדון) א"ל ברו"ך תקוני דעלמא תתאה דאינון כ"ב אתוון זעירין בגין דאית (בראשית ג ב) אתוון רברבן ואתוון זעירין, אתוון זעירין מעלמא תתאה, אתוון רברבן מההוא עלמא דאתי, בכלא אינון רברבן, אינון רברבן בגרמייהו, כד (לא) אתיין יחידאין אינון רברבן (נ"א דכר ונוקבא פשיטן) דכד לא פשיטן יתיר אינון אתיין כלאת ואת ברתיכא דחזי ליה כגון שבחא דשבת דאינון אתוון דשבח אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל נשמה, אלין אתוון בחמש חמש תיבין דאינון חמשין תרעין דעלמא דאתי, תרין אתוון אחרנין די בסופא ש"ת אינון בשית שית תיבין דאינון שית סטרין דעלמא דאתי ונפקי מתמן, כגון שבח יתנו לו כל צבא מרום, תפארת וגדולה שרפים ואופנים וחיות הקודש, 

ספר המחכים לר' נתן ב"ר יהודה חי במאה הי"ג. 

אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל נשמה, עשרה תיבות יש בו כנגד עשרת הדברות, ובאחרונות שתים עשרה כנגד שתים עשרה שבטים, 

שו"ת מהרש"ל סימן סד 

בתפלת אל אדון אומר אני ברוך ומבורך בפי כל נשמה ולא אומר ברוךהוא כדי שיהיה רק ה' תיבות דומיא דחרוז הראשון שהן ה' ה' תיבות והחרוזים האמצעיים ד' ד' תיבות 

מחזור ויטרי סימן קסא ד"ה אל אדון

אל אדון על כל המעשים. ברוך הוא ומבורך בפי כל נשמה: גודלו וטובו מלא עולם. דעת ותבונה סובבים אותו: המתגאה על חיות הקודש. ונהדר בכבוד בכס המרכבה: זכות ומישור לפני כסאו. חסד ורחמים לפני כבודו: טובים מאורות שברא אלהינו. יצרם בדיעה בבינה ובהשכל: כח וגבורה נתן בהם. להיות מושלים בקרב תבל: מלאים זיו ומפיקים נוגה. נאה זיום בכל העולם: שמחים בצאתם וששים בבואם. עושים באימה רצון קוניהם: פאר וכבוד נותנים לשמו. צהלה ורינה לזכר מלכותו: קרא לשמש ויזרח אור. ראה והתקין צורת הלבנה: שבח נותנים לשמו כלצבא מרום. תפארת וגדולה שרפים וחיות עם אופני הקודש: 

פירושי סידור התפילה לרוקח [מד] עזרת אבותינו עמוד שח

תהילות לאל עליון ברוך הוא ומבורך לפי שהצילנו אנו אומרים נורא תהילות לאל עליון שהוא עליון על כל, ברוך הוא ומבורך בפי כל נשמה.

פירושי סידור התפילה לרוקח [צא] אל אדון עמוד תקכא

א-ל אדון על כל המעשים א-ד-ו-נ-י נקרא על שם שהוא אדון ושליט עלכל מעשיו, לפי שביום השביעי ישב הקב"ה על כסא כבודו והביא כלהשרים לפניו והיו אומ' ישמח ה' במעשיו1 כדאמ' במעשה בראשית2, על כן אמר א-ל אדון על כל המעשים. ברוך הוא ומבורך בפי כל(ה)נשמה לפי שהוא אדון על כל, על כן מברכין אותו כי הוא מבורך בפיכל נשמה, כל הנשמה תהלל י-ה על כל נשימה ונשימה תן לו הילול וברכה3. גודלו וטובו מלא עולם גדולתו וכבודו מלא הכל, וטובו המנהג בכל דור.

הקלטות יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" השישי במצפה יריחו -- זאת חנוכה תשע"ו

בס"ד הועלו לאתר הקלטות השמע, כולל תקצירים ומצגות.

ברכת יישר כח להוריי, למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים.

תודה לבורא עולם, הבוחר בתורה, ובלשונה.

כל טוב, 

אפ"ר

נָעֳמִי – על שם מה?*

*  לקרובת משפחתי, נעמי, לכבוד הכנסה לנועם עול מצוות.

ר' פייבל מלצר (דעת מקרא, רות, עמ' ב הערה 15) כותב שני הסברים לשוניים לשם "נעמי" - אולי צורה עתיקה של "נעמה", ואולי קיצור מ"נועם+ י-ה".

הנה הצעה שלישית:

אולי זהו צירוף יחס, כלומר חיבור של שם העצם "נוֹעַם" + שלי.

כשמצרפים את שתי המילים יחד למילה אחת, למה שנקרא "כינוי קניין חבור", הניקוד של האות ע' משתנה מפתח לחטף-קמץ (קטן): נָעֳמִי (NA'OM- /  NO'OM-).

הנה כמה מילים דומות:

גוף	שם עצם נפרד עם כינוי קניין פרוד	שם עצם נסמך לכינוי קניין חבור או סיומות אחרות
מדבר	"פוֹעַל" שלי "טוֹהַר" שלי (שמות כד י) "צֹהַר" שלי (בראשית ו טז) "זֹהַר" שלי (דניאל יב ג)	גַּם־רָאוּ פָעֳלִי (תהלים צה ט)   צָהֳרָיִם זהרי חמה
נוכח/ת	"פוֹעַל" שלְךָ/שלָךְ	יֵרָאֶה אֶל־עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ (תהלים צ טז) יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ (רות ב יב) נָעֳמך
נסתר/ת		יְמֵי טָהֳרָהּ (ויקרא יב ד) טָהֳרו של מזבח (יומא פ"ה מ"ו)

 

קול קורא במדבר יהודה: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה ה'תוש"ע

שלום רב, 
בעז"ה נתכנס במצפה יריחו ליום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה ה'תוש"ע, יום שני, ב' בטבת.

אנו מזמינים את הציבור להגיש הצעות להרצאה קצרה בנושא לשוני-תורני. 

עדיפות תינתן לנושא לשוני הקשור לרמב"ם.

 

1.  את ההצעות יש לשלוח עד כ' במרחשון לדוא"ל < maanelashon@gmail.com >

2.  ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.

3.  הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכת חודש טוב ובתודה מראש,

אוריאל פרנק