👈 שאלות ותגובות ניתן לכתוב בצ'אט בזמן השיעור, ובין השיעורים יתאפשר לפתוח מיקרופונים.
מי שאין לו חיבור לאינטרנט, מוזמן להצטרף ע"י שיחת טלפון:
| 12:00 | כניסה לזום. https://tinyurl.com/yckzs7ec | |
| 12:05 | הרב יעקב לויפר | החלפת ה' ארמית בא' כהלכה ושלא כהלכה |
| 12:20 | איתיאל ספרלינג | בניין אתפעל הארמי בעברית |
| 12:40 | משה אוסי | לזכרו של ד"ר ניסן נצר - חידושים מתוך ספרו "על קצה הלשון" |
| 14:30 | כניסה לזום. https://tinyurl.com/yckzs7ec | |
| 14:35 | הרב יהושע שטיינברג | חכם לְשׁוֹנוֹ בְּחִכּו: על השורש הדו-עיצורי ח"כ |
| 14:50 | אוריאל פרנק | לזכרו של הרב פרופ' משה דוד טנדלר – הגדרת "בָּבָא" ו"סֵדֶר" |
"מענה לשון"
אָנֹכִ֧י אָנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַחֶמְכֶ֑ם מִי־אַ֤תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן׃
למחרת הלוויתה של חמותי, יהודית בת מנחם מנדל, לאחר תפילת שחרית, אמרתי בבית האבל דבר תורה לשוני קצר.
מכאן צמח הרעיון להמשיך בסדרה זו, ולשם כך הקמתי קבוצת ווצאפ שקטה שבה תישלח מדי פעם הקלטה של הגיג קצר על לשון הקודש.
תגובות, רעיונות נוספים וכל משוב, ניתן לשלוח לאוריאל: 0587203297 או בדוא"ל info@maanelashon.org
היכנסו לקישור זה כדי להצטרף לקבוצת ה-WhatsApp שלי: https://chat.whatsapp.com/J3We9KCsytN27ktUlQzAse
לזכר חמותי האוהבת והאהובה, יהודית קיראון (בת מנחם מנדל פרידמן)
עיון בתפוצה של שורש אה"ב בתנ"ך מגלה כמה הפתעות. בתורה מככב שורש זה בחומש דברים (22 פעמים; רובם בפרשות ואתחנן-עקב). בשבת ואתחנן האחרונה שאלני ידיד ושכן טוב שאלה ששאלה בתו: מה פשר העובדה שאיננו מוצאים בשום מקום שה', בכבודו ובעצמו, יאמר לעמו: "אני אוהב אתכם". האמנם?! אז נכון, הנביא מלאכי פותח את נבואתו במשפט "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, אָמַר ה'", אבל האם זהו ציטוט מדויק שלו? "דיבור ישיר"? האם אלו בדיוק המילים שאמר ה'? דעת בתו לא נחה בפסוקים במשנה תורה החוזרים שוב ושוב על כך שה' אוהב אותנו. הרי חז"ל אומרים "קללות שבמשנה תורה – משה מפי עצמו אמרן"! למה ה' לא פותח את התגלותו במעמד הר סיני במילים "I love you"?..
בעקבות הדברים שאמר גיסי, שלומי שטמפפר, בהספדו על חמותי, נראה לי שאפשר למצוא תשובה לשאלת שכנתי.
במשך שנים הוטרד גיסי מתופעה לא מובנת זו: למה טורחת החמות כל כך הרבה בהכנסת אורחים מעל ומעבר, בהכנת כל כך הרבה מנות כרצון כל אחד ואחד, בשפע רב ובטעם טוב, כיד המלך. בני הקטן, אברהם, זוכר את חמותי בעיקר כ"מפנקת". ובכן, זו היתה הדרך שלה להביע את אהבתה. לומר לכל אורח, לכל בת, חתן, או נכדה: "אני כל כך אוהבת אותך"!
נראה שהוא הדין לשורש האהבות כולן, לאהבת הבורא אותנו(1): איך מציג את עצמו רבש"ע במעמד הר סיני? "אָנֹכִי ה' א-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". זהו הביטוי לאהבתו אותנו – הנתינה (2). מלבד אהבתו את כל בריותיו, הבאה לידי ביטוי בחסדו הגדול שבבריאה(3) – חיבה יתרה מחבב ה' את עמו ישראל, אשר גאלם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ מיד חזק מהם.
אהבה אמתית – שאיננה אהבת סרק – היא מעשית. היא לא רק לומר "I love you" או לשיר שירי אהבה. אפשר גם. אבל "לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה" (אבות א, יז).
[1] רוב הפילוסופים לא התקשו לדבר על אהבת האדם לאלוהים, אבל התקשו מאוד לדבר על אהבת אלוהים לאדם. לפי דעתם, אהבה היא תמיד מלמטה למעלה: הנחות אוהב את הנעלה, החסר אוהב את השלם. אהבה, לימד סוקרטס, נובעת מחסר. לאהוב פירושו לרצות משהו שחסר לך, ולכן רק היצור הבלתי שלם מסוגל לאהוב. אם כן, האדם השלם אינו אוהב, אבל אחרים אוהבים אותו. ולכן ילדים אוהבים את הוריהם יותר משהוריהם אוהבים אותם. המניע הראשון של העולם אינו אוהב, אבל הוא האובייקט של כל האהבה בעולם
ר' חסדאי קרשקש התנגד באופן נחרץ לגישה פילוסופית זו לאהבה. הוא טען את ההפך: אהבה נובעת מעוצמה ועוז, ולכן הנעלה אוהב את הנחות יותר משהנחות אוהב את הנעלה, והשלם אוהב את החסר יותר משהחסר אוהב את השלם. האבטיפוס של האהבה הוא בריאת העולם המתחדשת בכל יום תמיד מאין, ואלוהים הבורא הוא האוהב במוחלט. כך כותב: "כל אשר יהיה השלמות [של האוהב] יותר גדול – תהיה האהבה והערבות בחפץ יותר גדול" (אור ה', עמ' רמב). כל אחד יכול להיות נאהב, אבל כדי לאהוב דרושות עוצמה ושלמות.
· ע"פ: זאב הרוי, "ר' חסדאי קרשקש - גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", תש"ע, עמ' 99–100.
רעיו זה מובע בפתגם "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק". ואגב, הנה קטע מעניין מדברי חכם שלמה אמסלם (בני שלמה, חידושים על הנ"ך, https://www.hyomi.org.il/page.asp?id=625&saying_id=3103) על כך:
'אמר לו רבי שמעון בר יוחאי לרבי עקיבא כשהיה בבית האסורים: רבי למדני תורה'. אמר לו: איני מלמדך. אמר לו : אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק - ויש להבין תשובתו, מה ראה לקחת משל מן הפרה והעגל?
ואפשר בהקדים מה שראיתי בהקדמת ספר 'אוהל יעקב' ... מי שאגר ואסף דברי חכמה בליבו, והקיא אותם מליבו והודיעם לאחרים למען הקל מעליו המשא, כי המשא כבד כבדו ממנו, ולא יכול להתאפק מהודיעם אל הזולת', עד כאן. הרי לך שהאדם יש לו צער כל עוד שלא הוציא דבריו מליבו להודיעם לאחרים וכמאמר איוב 'אדברה וירווח לי'. והנה פסק מרן שמותר לומר לאדם לחלוב בהמתו בשבת משום צער בעלי חיים שהחלב מצערה. מכאן למדנו שהחלב מצער הבהמה כל עוד שהוא בדדיה, ולכן לקח משל מן הפרה שכמו שהפרה יש לה צער כל זמן שהחלב בדדיה וגם כן יש לה צער על בנה אם אינו יונק ממנה, כן החכם שאגר וקבץ דברי תורה בליבו, יש לו צער אם אינו מודיעם לאחרים, וגם כן יש לו צער על תלמידיו שלא למדו, כמו שהפרה מצטערת על בנה כשאינו יונק ויש לה צער כל עוד שהחלב בדדיה.
[2] ידועים דברי הרב דסלר שמילת "אהבה" גזורה משורש יה"ב, הנרדף לשורש נת"ן, שהנתינה מביאה לאהבה.
[3] "גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים – וְקוֹנֵה הַכֹּל"
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֱ-לֹהֵי כָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי,
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה' א-לֹהֵנוּ לָנֶצַח.
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל עֲצִירַת הַמַּגֵּפָה בְּאַרְצֵנוּ,
וְעַל הַתְּבוּנָה שֶׁנָּתַתָּ לִשְׁלִיחֶיךָ לִשְׁמֹר עַל חַיֵּינוּ.
וּכְשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְהָסִיר אֶת הַמַּסֵּכוֹת מֵעַל פָּנֵינוּ,
כֵּן נִזְכֶּה לַהֲסָרַת כָּל הַמַּסֵּכוֹת וְהַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ, וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ,
וְכֵן תָּסִיר כָּל מַגֵּפָה וְכָל מַחֲלָה וּפֶגַע רַע וְשִׂנְאַת חִנָּם
מֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּמֵעַל כָּל בִּרְיוֹתֶיךָ.
וְנֹאמַר: אָמֵן!
חובר בס"ד ע"י אוריאל פרנק,
יום שלישי לסדר "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת"
ה' בתמוז תשפ"א
בבגרות בלשון: מסרים בשפה א-מגדרית: תלמידים הופתעו לקבל בבגרות בלשון מאמר פרוגרסיבי המציע לשנות את השפה העברית שתהיה א-מגדרית.
ההנחה שהשפה העברית גורמת להדרת נשים ולכן עלינו לשנות אותה, היא הנחה שאיננו מוכנים לקבל. שני המאמרים האחרים שהיו בבחינה לכאורה מאזנים את הדעה הזו ומתנגדים לשינוי השפה, אך הנימוקים שהם מביאים אינם מהותיים, אלא טכניים בלבד. הם אינם מסבירים מדוע אין בשפה העברית הדרת נשים, אלא מסבירים מדוע לא נכון לשנות את צורת השפה מסיבות פרקטיות.האווירה הנושבת מכלל המאמרים ושאר חלקי הבחינה, תומכת באופן מובהק בהנחה שהעברית אינה שוויונית. הדיון נסוב בעיקר על "הדרישה לפעול באופן מכוון למען שפה שוויונית יותר" (כלשון ניסוח מטלת הסיכום). כלומר- שינוי וודאי צריך, השאלה אם זה יקרה באופן טבעי או באופן מכוון.
אולי עבור מחברי הבחינה מדובר בהנחת יסוד תמימה ומובנת מאליה, אך ישנם ציבורים בחברה הישראלית שלא סבורים כך. עבורנו, קריאת המאמרים גרמה לתחושה קשה שמישהו מנסה לדחוף לנו בכוח השקפת עולם זרה לנו דרך בחינת בגרות שאין לנו ברירה אלא לגשת אליה ולקרוא אותם. יש בכך הנדסת תודעה שאינה מקובלת עלינו. תנו לנו לבחור כיצד לעסוק בנושא המגדר באופן המתאים לנו.
|
| מספרי שאלות וסעיפים על הגישה השמרנית | שאלות שבהן התלמיד נדרש לעיין במשפטים המצדדים בגישה המהפכנית, ולפעמים גם להסביר או לנמק אותה |
| 1. | 2א | 2ב |
| 2. | 8ב | 3ב |
| 3. | 10א III | 4 |
| 4. | 11 I | 5 |
| 5. | 12א I | 6 |
| 6. | 12א II | 8א |
| 7. | (12ג) | 9א |
| 8. |
| 9ב |
| 9. |
| 9ג |
| 10. |
| 10א I |
| 11. |
| 10א II |
| 12. |
| 10ב |
| 13. |
| 10ג |
| 14. |
| 11 II |
| 15. |
| 11 III |
| 16. |
| 11 IV |
| 17. |
| 12ב I |
| 18. |
| 12ב II |
| 19. |
| 13 |
| 20. |
| 14 הבעת עמדה "סתמית"! |
| 21. |
| 14ג |
| 22. |
| 15 |
| 23. |
| 16ג |
| 24. |
| 17 |
