יום שלישי, 18 באוגוסט 2020

האם "הָבָה נָגִילָה" הוא צירוף שגוי מבחינה לשונית?

"מקור המילים אינו מתהילים"; אך האם הוא צירוף אפשרי בלשון תהלים?...  

ראו מה שכתבו בערך "הבה נגילה":

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94

שלא כפי שנטען בעטיפת אחד התקליטים בו מופיע השיר, מקור המילים אינו מתהילים, למרות שהצירוף "נגילה ונשמחה" מופיע בתהילים, קי"חכ"ד.


על צורות הציווי המוארכות "הָבָה נָגִילָה" ראו מה שכתב ירעם נתניהו כאן:

לכאורה, יש הבדל בין "הָבָה" ל"נָגִילָה" מבחינת גוף הפועל: 
  • "הָבָה" - ציווי [מוארך] לנוכח 
  • "נָגִילָה" - ציווי [מוארך] לנוכחים

אילו המשורר היה רוצה להיות נאמן לדקדוק המקראי, היה לו לומר "הָבוּ נָגִילָה"!

אני מקווה שהבקיאים בתורה כבר הרימו גבה על קושיה בטלה זו מחמת שלל פסוקים, כגון: 

  • "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים" (בראשית יא, ג) 
  • "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שְׁמוֹת א, י)

אם כן, נראה שיש לחלק באופן זה: 

הציווי "הָבָה" מתאים בגוף ובמספר רק כשהוא מתפקד במשמעות המילולית  של "נתינה", כְּגוֹן: "הָבָה לִּי בָנִים" (בְּרֵאשִׁית ל, א) הנאמר ליחיד -- לעומת "הָבוּ גֹדֶל" (דברים לב ג) הנאמר לרבים, ו"הָבִי הַמִּטְפַּחַת", רות ג, טו, הנאמר ליחידה.

ברם, כשהוא מְשַׁמֵּשׁ כְּפֹעַל עֵזֶר [כפי שכותב רש"י בשְׁמוֹת א, י "לְשׁוֹן הֲכָנָה וְהַזְמָנָה לַדָּבָר"] מתאבנת הצורה "הָבָה" והיא נאמרת כך גם לרבים.


אגב, הנה שירים עבריים נוספים הפותחים ב"הבה" בפנייה לרבים, שכפי שסיכמנו, אין בהם רבב לשוני:

 11. הבה יחד יחד כולנו (הבה יחד יחד כולנו)
 12. הבה כולנו (הבה כולנו כולנו ביחד)
 13. הבה כולנו ביחד (הבה כולנו ביחד ביחד)
 14. הבה לי הנער ספל (הבה לי הנער ספל)
 15. הבה נגילה (הבה נגילה)
 16. הבה נגילה (עמנואל הרוסי) (הי הי עז גדולה כמו גדי רוקדת)
 17. הבה נזמרה (הבה נזמרה יחד)
 18. הבה נטיילה שולה (הבה נטיילה שולה)
 19. הבה נצא במחול (הבה נצא במחול)
 20. הבה נקבלה פני אורחינו (הבה נקבלה פני אורחינו)
 21. הבה נרימה (הבה נרימה נס ואבוקה)
 22. הבה נריעה לאל מושיע (הבה נריעה לאל מושיע)
 23. הבה נרננה (הבה נרננה, הבה נרננה)
 24. הבה נשיר בצליל ובגיל (הבה נשיר בצליל ובגיל)
 25. הבה נתחדשה (הבה נתחדשה)
 26. הבה נתלכד כולנו יהודים (הבה נתלכד כולנו יהודים)
 27. הבה נתפייסה (הבה נתפייסה)
 28. הבה פני הרבי (הבה פני הרבי נקבל)
 29. הבה שיר נשיר בכנען (הבה שיר נשיר)  

יום שישי, 17 ביולי 2020

לפרשת מטות תש"פ - על חיוב קריאת שמו"ת

על חיוב קריאת שמו"ת בעת המגיפה לגברים ולנשים

א. בעבר (בקישור זה) הצעתי להקדיש מדי שנה את שבת שמות לעורר על קריאת שמו"ת. אך אולי (במקום, או בנוסף) ראוי לעורר על כך בפרשת מטות, שבה מופיע הפסוק "עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וגו'" (במדבר לב, ג), שעליו אמר רב הונא בר יהודה בשם רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו 'עטרות ודיבון'.
אם בכל השנים היה מקום ללמד זכות על מי שאינו מקיים הלכה זו, ע"פ דעת הראב"ן שהחיוב הוא על יחיד שדר במקום שאין בו קריאת התורה בציבור (קישור) -- בשנה זו, תש"פ, יש לעורר על כך במיוחד, שמי שלא יזכה לשמוע קריאת התורה בציבור בעטיה של המגיפה, חייב לכל הדעות להשלים פרשת השבוע. 

ב. ויש להעיר שאע"פ שנשים פטורות מחיוב זה (ראו דיונים כאן) -- בימינו שהנשים חכמניות כבנות צלפחד, "למה ייגרע" לימוד פרשת השבוע מחכמתן! ובוודאי שאשה שתלמד פרשת השבוע עם הציבור, יאריך לה ה' ימיה ושנותיה (כפי ש"מובטח" כאן; וראו מה שכתבתי על סגולת אריכות חיים למשלים פרשיותיו עם הצבור בקישור זה). 
אמנם, הואיל ואינה חייבת, מסתבר שתבחר פירוש הקרוב ללבה -- פירוש רש"י, או אולי "מקרא מבואר" מאת הרב דוד כוכב, שהגרז"ן שליט"א המליץ על קריאתו לשמו"ת (קישור) -- ולאו דווקא תרגום אונקלוס. 

ג. בעת הזו, כשכולנו מכונסים בביתנו, אפשר להציע שבכל יום תקדיש כל משפחה זמן מסוים ללימוד משותף של פרשת השבוע, ביחד, או כל אחת ואחת בראוי לו ולה.

שבת שלום ומרפא, 
בשורות טובות ואריכות ימים, 
אפ"ר
לרפואת יהודית בת נעמי, לאורך ימים ושנים, בתוך שאר חולי ישראל

יום שישי, 22 במאי 2020

חידה שחוברה לה לירושלים - מאת אפ"ר

כ"ח באייר תש"פ 
לפניכם חידה שחיברתי לכבוד יום חירות ירושלים. 
חג שמח, 
אפ"ר 



הראשונה מופיעה גם בפרשת שלח לך, 
והיא מצוה בפני עצמה, 
לדעת 'שבעת עמודי גולה'. 
לפי פשוטו של מקרא, היא מתקיימת, 
רק אצל מי שזוכים להטיל תכלת. 

 

 

 

 

 

 


השניה כתובה גם בפרשת השבוע, 
אבל באותיות ימניות ולא שמאליות. 
ולמי שצריך רמזים נוספים, בבקשה: 
היא מפורשת במצות השמיטה 
ובפקודי שבטי גָד ויהוּדָה.

 

 

 


השלישית היא האבר החשוב שלכם 
שעליו אנו מזמרים ביום שני בשבת  
מיד לאחר שמסובבים את צִיּוֹן 
וְסופרים מִגְדָּלֶיהָ.

 

 

 

 


ושלושתנו נחצבנו מפיו של הנביא, 
ונקראים יחד עם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, 
וגם נחקקנו על ידי אלמוני, 
על אחת מאבני הכותל המערבי.
התדעו מי נמצאת מעלינו?
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כשם שזכינו לראות ולשוש בישועה, 
כן יזכנו לראות בגאולה השלמה.  

יום רביעי, 20 במאי 2020

לרגל פתיחת בתי הכנסת

אני מנצל במה לשונית זו לפרסם מכתב ששלחתי היום למכותביי הנוגע להמרת מטבעות לשון באופן שגוי לענ"ד: 


1. מצ"ב ידיעה על כך שרבני צהר קוראים להוסיף לתפילות הראשונות בבתי הכנסת גם את ברכת שהחיינו, נשמת כל חי, מי שברך לחולים ותפילת מזמור לתודה.

2. למותר לציין שאני מברך על עצם הרעיון (וראוי שגופים נוספים יאמצו את הרעיון), אבל לענ"ד "אליה וקוץ בה", בנוסח שהפיץ ארגון צהר: 
הביטויים "החזרתנו לחצרות קודשך" ו"בית קדשך "- הועברו שלא כדין מהמקדש האמיתי אל מקדשי מט, וללא אזכור שמץ תפילה לחצרות קדשו ולבית מקדשו האמיתי, העניינים לא ישמעו את האשכים החשובים שראוי להפיק מצרה זו שהקב"ה הרחיקנו ממקדשי המעט. 
את תפילה שחבר בכ"ו לעומר (לקמן מצ"ב מהדורה מעודכנת, ואתם מוזמנים לעדכנה ולהפיצה כהבנתכם), מתוך הבנה של ש כתב יחד עם הודיה על זכות לעובדו במקדש מעט, אסור לנו להסתפק בכך, אלא עלינו לשאוף לקיום עבודת ה" במלואה , כמאמר חז"ל: " עבדהו במקדשו " .
ההסתפקות בבתי כנסת על חשבון הציפייה למקדש,  מזכר את התוכנות נביאי ישראל (שהוצרכו לדורות) "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת"  (ראו דברי  מורי, הרב יואל בן נון: ב קישור  זה).

3. בשולי דברים, הביא לידיעתי הרב איתן שנדורפי נר"ו, שלא לחינם את 'סובב פתיחת בתי הכנסת ליום זה: 
ראו כאן ו כאן על "יום השחרור וההצלה, לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השני" ביום זה, כ"ו באייר תש"ה. 
הם התכננו להשלים את המלאכת השמדת היהודים שהתחילו הנאצים ימ"ש. 
וביום זה,  כ"ו באייר תשכ"ז,  נפתחה מלחמת ישועת ה ', ששיאה בשחרור מקום המקדש .
וראה זה פלא, מה שכתב רבני אירופה (בקישור כמובא זה ו זה )
" ראוי ביום זה לחנוך בתי כנסת ולסיים ולהכניס ספרי תורה לבתי הכנסת ולהרבות קדושה על שם קדושים הי"ד, בכדי להוסיף ולהשלים מה שיחסר על ידי חסרון של שליש מכלל ישראל שהושמדה בימי שואה ".


אפ"ר

*******************************************

לרגל פתיחת בתי הכנסת
הצעות:
א. לומר סדר תפילה זה כשארון הקודש פתוח.
ב. נציג הקהילה יברך "שהחיינו" (על פרי או בגד חדש או על חבר ששמח בראייתו וכיו"ב)
ג. להוסיף מזמורי תהלים, כגון מזמור ל' ("מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת").
ד. להוסיף תפילות נגד המגיפה ולרפואת החולים.

תהלים ק ':
מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה
הָרִ֥יעוּ לַ֝י-וָ֗ה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עִבְד֣וּ אֶת־יְ-ֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה
בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃
דְּע֗וּ כִּֽי־יְ-ֹוָה֮ ה֤וּא אֱ-לֹ֫הִ֥ים
הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ
עַמּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃
בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה
חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה
הוֹדוּ־ל֗֝וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃
כִּי־ט֣וֹב יְ֭-ֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּ֑וֹ
וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃

מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לֹהִים לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי א-לֹהִים. 
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדֶּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֱ-לֹהֵי כָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי,
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה 'א-לֹהֵנוּ לָנֶצַח.
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ עַל שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתָנוּ לָשׁוּב לְעָבְדְךָ בְּמִקְדָּשׁ מְעַט זֶה.
כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלוּיוֹתֵינוּ לִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עולָם ,
וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כַּכָּתוּב (ישעיהו נו, ז) :
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי,
כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
וְנֹאמַר: אָמֵן!

יום חמישי, 30 באפריל 2020

"מנגל" ו"על האש" ב"עברית תַקינה"

"מנגל" ו"על האש" ב"עברית תַקינה"

https://www.youtube.com/watch?v=XmNF8Baw6gA  

מַצְלֶה (מנגל, גריל)

מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית.
לצורך ליבוי האש בגחלים משתמשים בנַפְנַף – חתיכת קרטון או כלי מיוחד שנועד לכך. נַפְנַף נוצרה כמילת עגה, אך כשהוגים אותה במלרע (כמו עַפְעַף, גַּלְגַּל) היא נעשית מילה עברית תקנית.
את המילה מַצְלֶה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

https://hebrew-academy.org.il/2014/04/29/%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa/  

יום שני, 20 בינואר 2020

הקלטות וידאו של יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" ה-10 במצפה יריחו [חנוכה תש"פ]

בס"ד       כ"ג בטבת תש"פ 

בעז"ה הועלו למרשתת הקלטות 
להאזנה 
וגם 
לצפייה
, כולל מצגות, 
של כל השיעורים על התורה ולשונה מיום העיון לזכרו של הרב נתן קמנצקי ז"ל.

מצורפים: 

ישתבח שמו לעד, הבוחר בתורה, ובלשונה.
ברכת יישר כח למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים ולאתר בינינו.
כל טוב,