הסתפקתי אם צריך להחזיר את המדגיש את הצ' לאחר ה' השאלה בפרשת בהעלתך:
"הֲצאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?!"
מתחילת פרשת שלח ניתן ללמוד כי לפעמים יש דגש לאחר ה' השאלה:
"וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה? הֲיֶשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן?".
מה דעתכם?
1. האמנם אין להחזיר?
2. האם גם כשהדגש גורם לשינוי בעיצור (בּ, כּ, פּ - לעומת: ב, כ, פ רפויות), ולא רק להכפלתו, כגון בהפטרת ר"ה:
ירמיה לא, יט: הֲבֵן- יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים?!
אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. הכלל הוא שאחרי ה' השאלה לא יבוא דגש, למעט במספר מילים הפותחות בשווא. אפשר לראות כאן את סיכום כללי ה' השאלה: http://safa-ivrit.org/nikud/sheela.php
השבמחקבמקרה של "הבן יקיר לי" הב' אינה שוואית ולכן היא צריכה להיות רפה. לפני כארבעים שנה להקת הנח"ל שרה שיר לפי פסוק זה והגתה בטעות את הב' בדגש - דבר שמעיד על אי הבנת הפסוק (והטעה אותי ואני מניח שגם אחרים במשך שנים רבות).
דוגמה בעייתית נוספת לשימוש בה' שהיא כנראה ה' השאלה היא בפסוק "מִן-הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד" (שמואל ב, כג יט). פסוק זה הוא המקור למילת הסלנג הכי ("הכי טוב" וכו'). אבל אני לא בטוח שאכן מדובר כאן בה' השאלה ואם לא - במה מדובר.