‬

"כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת"

(מסכת תענית פרק א, משנה ג)

אוריאל פרנק, תשרי תשפ"ו

 

בִּשְׁבוּעַיִם אֵלּוּ "מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" מַזְכִּירִים,

אַךְ "וְתֵן טַל וּמָטָר" – טֶרֶם מְבַקְּשִׁים,

כִּי עוֹד שָׁבִים עוֹלֵי רֶגֶל מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה,

עַד נְהַר פְּרָת – הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

אִם הֲלָכָה קְדוּמָה זוֹ צְרִיכָה עִדְכּוּן בְּיָמֵינוּ

– דָּנוּ בְּכָךְ הַפּוֹסְקִים, אַךְ אֵין זֶה עִנְיָנֵנוּ.

מֵהֲלָכָה זוֹ אָנוּ לוֹמְדִים יְסוֹדוֹת חֲשׁוּבִים:

לֹא לַחְשֹׁב רַק עַל צְרָכֵינוּ, עַל הַגֶּשֶׁם בִּשְׂדוֹתֵינוּ,

אֶלָּא לָשִׂים לֵב לְכָל אָח וְאָחוֹת מֵעַמֵּנוּ,

שֶׁאַחֲרֵי עֲלִיָּה לָרֶגֶל לְצִיּוֹן, אֶל בֵּית חַיֵּינוּ,

יַגִּיעוּ לְבֵיתָם שֶׁעַל הַפְּרָת עַל מֵי מְנוּחוֹת

מִבְּלִי לְהֵרָטֵב מֵהַגֶּשֶׁם וְהָרוּחוֹת.

וּבְנוֹסָף, זוֹהִי תַּזְכֹּרֶת לְהִתְחַזֵּק בְּיִשּׁוּב הָאָרֶץ לְכָל מֶרְחָבֶיהָ,

וּבִמְיוּחָד בְּחֶבְלֵי הָאָרֶץ שֶׁצְּרִיכִים חִזּוּק: הַלְּבָנוֹן, הַבָּשָׁן, וְעַזָּה,

וּכְפִי שֶׁקָּרָאנוּ בַּהַפְטָרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה (יהושע א, ג–ד):

כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ... כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה,

מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת – גְּבוּלְכֶם יִהְיֶה.

 

נ"ב: המעוניין בדיון ההלכתי, ימצא מבוקשו באתר סולמות של הרב י"צ רימון:

"שאילת גשמים בארץ ישראל לפני ז' במרחשוון"

בקישור זה:

https://www.sulamot.org/%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%96-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95/?srsltid=AfmBOoos-7-WQE_oX77Z2gmUMNp99FlrQvYGFTLY0_gIm3HNgjEjXAJA

 

מי הם השבים מן השבי?

רבים הצביעו היום על הכתוב בנחמיה ח':י"ז  [וגם העלוהו לסטטוסים... כמו המודבק כאן למעלה] כמבטא את ענייני דיומא: 

"וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כׇֽל־הַ֠קָּהָ֠ל הַשָּׁבִ֨ים מִן־הַשְּׁבִ֥י ׀ סֻכּוֹת֮ וַיֵּשְׁב֣וּ בַסֻּכּוֹת֒ כִּ֣י לֹֽא־עָשׂ֡וּ מִימֵי֩ יֵשׁ֨וּעַ בִּן־נ֥וּן כֵּן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַה֑וּא וַתְּהִ֥י שִׂמְחָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃"

ואולם, מה פירוש "הַשְּׁבִ֥י" כאן?
פרופ' ר' מרדכי זר כבוד כתב בפירוש דעת מקרא: הַשָּׁבִים - מגלות בבל.

ובהקבלה אלינו: כולנו -- כל עדות ישראל שהתקבצנו בדורות האחרונים מארבע כנפות הארץ אל ארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות -- אנו (ובנינו?) "השבי", ששבנו [שורש שו"ב] מן הגלות שנכפתה עלינו, ושם עדיין שבויים [שורש שב"י] אחים ואחיות שלנו מסיבות שונות (ומכיון שאיני רוצה להגיע ל"מקומם", הרי שלא אדונם...).

ואולם, מעניין שבראש ספר נחמיה פירוש דעת מקרא הנ"ל הסתייג מפירוש זה:

נחמיה א':ג'
(א)  דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. (ב) וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. (ג) וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַ͏ִם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ. 

ובהערה7:

כנגד זה, ראו פירוש אברהם נפח ז"ל (Alan Smith, The Original Zionists, עמ' 108), שאכן הכוונה היא ליהודים ששבו לירושלים מגלות בבל, ולא "לשבויים ממש", ואע"פ שמדובר כאן על כמה דורות מאוחר יותר: