ההתעניינות בִלשון הקודש גוברת והולכת בשנים האחרונות: יותר ויותר מבינים שהדקדוק - זה לא רק מקצוע לַבגרות, ולא רק לִ"משוגעים לדבר". ידיעת הלשון הכרחית גם להבנת התורה, התלמוד וסידור התפילה, והדקדוק עוזר לנו להתפלל כהלכה, ולדבר בשפה ברורה.
ביום שני של חול המועד פסח, י"ז בניסן, התקיים בירושלים, בישיבת "קרית נוער", הכינוס השנתי השמיני לשוחרי לשון הקודש. תחת הכותרת "וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן" מתאספים מדי שנה מרחבי הארץ, מחלקים שונים ומגוונים בַחברה: גם דתיים וגם חרדים, גם רבנים וגם פרופסורים ללשון, וגם יהודים מן השורה שאין להם רקע בְלשון. המשותף לבאי ולבאות הכינוס: אהבת התורה גם מהצד הלשוני-דקדוקי.
המנחה, הרב יואל קטן, ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון שלמה אומן, הסביר כי הדיוק בשפה אינו רק עניין טכני, אלא גם הצורה שבה מתבטאים, מבטאת ערכים, כמו חינוך לאהבת המקורות היהודיים. בניגוד לַשיח הפוליטי שקיים לצערנו בַמדינה הכרוך בזלזול בַמילים שאומרים -- הדיוק בלשוננו מבטא את המחויבות למוצא פִינו. התוכן הולך יחד עם צורת הדיבור והסגנון.
על נושא זה דיבר בכינוס הלשוני השמיני הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א, אשר לימד את דברי הרמב"ם בפירושו לאבות, אודות קדושת הלשון העברית ומעלתה, ועד כמה ראוי לא רק לדבר עברית, ולא רק לדבר בה בדיוק ובדקדוק, אלא לשים לב גם לתוכן הנכון והקדוש של הדיבור בעברית: להקדיש את הדיבור העברי לקדושה וטהרה.
בשנה זו, שבה הלך לעולמו הראשון לציון, הגר"ע יוסף זצ"ל, עסקו שתים מן ההרצאות בכינוס, בצדדים לשוניים של תורתו ובהכרעותיו בנוסחי תפילה: בנו, הרב דוד יוסף שליט"א, רב שכונת הר נוף, הפליג בחשיבות הדיוק בלשון וביטוי האותיות והניקוד כהלכתם, בתפילה ובקריאת התורה. וכן הרב יונתן יוסף, בנו של הרב יעקב יוסף זצ"ל, עסק במספר דיוקים ודקדוקים בלשון שבהם היו מקפידים אביו וסבו, נ"ע.
ד"ר אורי מלמד, הרצה על ברכת האורח לבעל הבית בנוסח תימן, בקורותיה ובסממניה הלשוניים, והסביר כמה תופעות לשוניות כמו "סמיכות מופסקת" (כגון: "עוסקֵי בתורה", "גמולֵי מחלב"), ובאר ביטויים חריגים כמו "מפותבג", וכן תפילה על הבנות "שלא ימותו"(!).
פרופ' אשר לאופר עסק בהרחבה במבטא התנועות בקרב עדות ישראל בעבר ובהווה, ובפרט במבטאי הקמץ הגדול והקטן: סוגיה לשונית שמעסיקה את ציבור המתפללים ואת קהל דוברי העברית במבטא הישראלי. במבטא הישראלי יש הבחנה בין קמץ גדול (a) לקמץ קטן (o), אך קיימת מבוכה בקמצים שונים:
האם יש לבטא את השם "נעמי": Na'omi או No'omi ?
האם "ארוחת צָהרים" מבטאים: "צַ" (קמץ גדול, רגיל) או "צוֹ" (קמץ קטן)?
המתפללים מתוך סידורי תפילה ציוניים יכולים למצוא שבנושא זה נחלקים הסידורים הנפוצים "רינת ישראל" ו"קורן", ופרופ' לאופר הכריע לטובת השיטה המסורתית.
בנקודה האחרונה הרחיב הרב יוסף חיים מזרחי שליט"א, וציטט מקורות רבים של פוסקים ממזרח וממערב, המוכיחים שיש ללכת אחר הוראות האריז"ל ותורת הסוד, גם כשנראה שהן סותרות את הסברה הדקדוקית.
בסוגיה המדגימה התנגשות זו בין מסורת לשונית לבין סברה דקדוקית, עסק הרב אריה וואהל שליט"א, רב קהילת "דגל מחנה אפרים" סדילקאב. הוא ניצל את הבמה כדי "להתוודות" ולחזור בו מהכרעה לשונית קודמת. בתחילה סבר שההגייה האשכנזית של המילה "זוּ" (בשורק) שגויה, והיה מורה לחתנים לומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זוֹ" (בחולם). אך לאחר עיון בסוגיה זו (ובמחקרו של פרופ' ח"א כהן בנושא זה), הוא שב למסורת בית אבא, והצדיק את ההיגוי "זוּ".
ר' משה אוסי עמד על השפעת הערבית על העִברית בעת החדשה, והראה עד כמה מילים ערביות שנכנסו ללשוננו, יש להן קירבה למילים במקורותינו הקדומים. הוא דן בביטויים ערביים שחדרו לסלנג העברי מימי החלוצים (כמו: אבו אל בנאת, בלורה, פינג'אן, מן הון להון) ועד ימינו (דאחקות, כאפה, פדיחות, זיפת), בחידושי מילים של אליעזר בן יהודה ע"פ הערבית (כמו: ריבּה, רשמי, בובה, ג'ירפה), וכן במילים תורכיות ופרסיות שחדרו לעברית דרך השפה הערבית (כמו בקשיש וח'אן).
הרב ד"ר אפרים הלבני עמד על תופעה לשונית מעניינת: שִמּוּש מֶטָפוֹרי במונח הִלכתי. כך למשל, ביטויים המשמשים כיום בצורה מושאלת – מובנם המקורי והמוחשי הוא הלכה מעשית. כגון: "אין אדם רואה נגעי עצמו", "פנים חדשות באו לכאן", ו"כל המשנה ידו על התחתונה".
את הכינוס חתם הרב אליהו לוין שליט"א, בעיון במהדורות חדשות של סידורים בנוסח אשכנז, ובעיקר בסידור "אזור אליהו" המצטיין בהערותיו התמציתיות על מקורות הנוסח האשכנזי הרווח כיום. הרב לוין, ידיו רב לו בלשון הקודש, והוא מפיץ מדי שבוע בדוא"ל "היבטים לשוניים" ורשימת דיוקי קריאה בפרשת השבוע, בהפטרות, ובמזמורי התהלים.
חשיבותו של הכינוס השנתי לשוחרי לשון הקודש חורגת מעבר להרחבת הדעת בתורה ובלשונה. חשיבותו גם בהגברת האחדות בקרב עמנו. דוקא בִתקופה של מתיחות בַחברה שלנו, היה יפה לראות בכינוס זה כיצד מתקיים "שבת אחים גם יחד", תוך לימוד והחכּמה והקשבה הדדית.
היוזם והמארגן של כינוס זה, ר' אוריאל פרנק, בעל אתר "מענה לשון" באינטרנט, מוסר כי הקְלטות, מצגות וסיכומים של הכינוסים הלשוניים (וכן הרשמה לכינוסים הבאים) זמינים באתר "מענה לשון", וכן בדוא"ל (info@maanelashon.org).
