שלום,
הנה כמה קישורים
על הפיוט,
על הצנזורה שבו,
ועל ההגהה במילה השניה.
בברכת "והאמת והשלום אהבו",
אפ"ר
2. שעה ל...
5. ראו הודעה זו:
6. ראו כאן שתי הודעות:
8. הפיוט מתוך סידור רנת ישראל החדש:
יום שלישי, 7 ביולי 2020
יום שישי, 22 במאי 2020
חידה שחוברה לה לירושלים - מאת אפ"ר
כ"ח באייר תש"פ
לפניכם חידה שחיברתי לכבוד יום חירות ירושלים.
חג שמח,
אפ"ר
הראשונה מופיעה גם בפרשת שלח לך,
והיא מצוה בפני עצמה,
לדעת 'שבעת עמודי גולה'.
לפי פשוטו של מקרא, היא מתקיימת,
רק אצל מי שזוכים להטיל תכלת.
|
|
|
|
|
|
השניה כתובה גם בפרשת השבוע,
אבל באותיות ימניות ולא שמאליות.
ולמי שצריך רמזים נוספים, בבקשה:
היא מפורשת במצות השמיטה
ובפקודי שבטי גָד ויהוּדָה.
|
|
|
השלישית היא האבר החשוב שלכם
שעליו אנו מזמרים ביום שני בשבת
מיד לאחר שמסובבים את צִיּוֹן
וְסופרים מִגְדָּלֶיהָ.
|
|
|
|
ושלושתנו נחצבנו מפיו של הנביא,
ונקראים יחד עם הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי,
וגם נחקקנו על ידי אלמוני,
וגם נחקקנו על ידי אלמוני,
על אחת מאבני הכותל המערבי.
התדעו מי נמצאת מעלינו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשם שזכינו לראות ולשוש בישועה,
כן יזכנו לראות בגאולה השלמה.
יום רביעי, 20 במאי 2020
לרגל פתיחת בתי הכנסת
אני מנצל במה לשונית זו לפרסם מכתב ששלחתי היום למכותביי הנוגע להמרת מטבעות לשון באופן שגוי לענ"ד:
1. מצ"ב ידיעה על כך שרבני צהר קוראים להוסיף לתפילות הראשונות בבתי הכנסת גם את ברכת שהחיינו, נשמת כל חי, מי שברך לחולים ותפילת מזמור לתודה.
2. למותר לציין שאני מברך על עצם הרעיון (וראוי שגופים נוספים יאמצו את הרעיון), אבל לענ"ד "אליה וקוץ בה", בנוסח שהפיץ ארגון צהר:
הביטויים "החזרתנו לחצרות קודשך" ו"בית קדשך "- הועברו שלא כדין מהמקדש האמיתי אל מקדשי מט, וללא אזכור שמץ תפילה לחצרות קדשו ולבית מקדשו האמיתי, העניינים לא ישמעו את האשכים החשובים שראוי להפיק מצרה זו שהקב"ה הרחיקנו ממקדשי המעט.
את תפילה שחבר בכ"ו לעומר (לקמן מצ"ב מהדורה מעודכנת, ואתם מוזמנים לעדכנה ולהפיצה כהבנתכם), מתוך הבנה של ש כתב יחד עם הודיה על זכות לעובדו במקדש מעט, אסור לנו להסתפק בכך, אלא עלינו לשאוף לקיום עבודת ה" במלואה , כמאמר חז"ל: " עבדהו במקדשו " .
ההסתפקות בבתי כנסת על חשבון הציפייה למקדש, מזכר את התוכנות נביאי ישראל (שהוצרכו לדורות) "עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת" (ראו דברי מורי, הרב יואל בן נון: ב קישור זה).
3. בשולי דברים, הביא לידיעתי הרב איתן שנדורפי נר"ו, שלא לחינם את 'סובב פתיחת בתי הכנסת ליום זה:
ראו כאן ו כאן על "יום השחרור וההצלה, לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השני" ביום זה, כ"ו באייר תש"ה.
הם התכננו להשלים את המלאכת השמדת היהודים שהתחילו הנאצים ימ"ש.
וביום זה, כ"ו באייר תשכ"ז, נפתחה מלחמת ישועת ה ', ששיאה בשחרור מקום המקדש .
" ראוי ביום זה לחנוך בתי כנסת ולסיים ולהכניס ספרי תורה לבתי הכנסת ולהרבות קדושה על שם קדושים הי"ד, בכדי להוסיף ולהשלים מה שיחסר על ידי חסרון של שליש מכלל ישראל שהושמדה בימי שואה ".
אפ"ר
*******************************************
לרגל פתיחת בתי הכנסת
הצעות:
א. לומר סדר תפילה זה כשארון הקודש פתוח.
ב. נציג הקהילה יברך "שהחיינו" (על פרי או בגד חדש או על חבר ששמח בראייתו וכיו"ב)
ג. להוסיף מזמורי תהלים, כגון מזמור ל' ("מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת").
ד. להוסיף תפילות נגד המגיפה ולרפואת החולים.
תהלים ק ':
מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה
הָרִ֥יעוּ לַ֝י-וָ֗ה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עִבְד֣וּ אֶת־יְ-ֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה
בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃
דְּע֗וּ כִּֽי־יְ-ֹוָה֮ ה֤וּא אֱ-לֹ֫הִ֥ים
הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ
עַמּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃
בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו ׀ בְּתוֹדָ֗ה
חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה
הוֹדוּ־ל֗֝וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ׃
כִּי־ט֣וֹב יְ֭-ֹוָה לְעוֹלָם חַסְדּ֑וֹ
וְעַד־דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵא-לֹהִים לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי א-לֹהִים.
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדֶּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֱ-לֹהֵי כָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי,
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה 'א-לֹהֵנוּ לָנֶצַח.
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ עַל שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתָנוּ לָשׁוּב לְעָבְדְךָ בְּמִקְדָּשׁ מְעַט זֶה.
כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלוּיוֹתֵינוּ לִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עולָם ,
וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כַּכָּתוּב (ישעיהו נו, ז) :
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי,
כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
וְנֹאמַר: אָמֵן!
יום חמישי, 30 באפריל 2020
"מנגל" ו"על האש" ב"עברית תַקינה"
"מנגל" ו"על האש" ב"עברית תַקינה"
מַצְלֶה (מנגל, גריל)
מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית.
לצורך ליבוי האש בגחלים משתמשים בנַפְנַף – חתיכת קרטון או כלי מיוחד שנועד לכך. נַפְנַף נוצרה כמילת עגה, אך כשהוגים אותה במלרע (כמו עַפְעַף, גַּלְגַּל) היא נעשית מילה עברית תקנית.
את המילה מַצְלֶה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
יום שני, 20 בינואר 2020
הקלטות וידאו של יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" ה-10 במצפה יריחו [חנוכה תש"פ]
בס"ד כ"ג בטבת תש"פ
בעז"ה הועלו למרשתת הקלטות
להאזנה
וגם לצפייה
, כולל מצגות, של כל השיעורים על התורה ולשונה מיום העיון לזכרו של הרב נתן קמנצקי ז"ל.
ישתבח שמו לעד, הבוחר בתורה, ובלשונה.
ברכת יישר כח למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים ולאתר בינינו.
כל טוב,
אפ"ר
יום ראשון, 15 בדצמבר 2019
יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" העשירי - זאת חנוכה
בס"ד הננו שמחים להזמין את הציבור לשיעורים על התורה ולשונה ביום עיון אשר יתקיים בצהרי "זאת חנוכה", יום שני, ב' בטבת תש"פ בבית הכנסת "יגל יעקב" ובית המדרש "נר יצחק", מצפה יריחו
13:30 עֵת שַׁעֲרֵי לָשׁוֹן לְהִפָּתֵחַ
| לזכרו של הרב נתן קמנצקי ז"ל | |
| הרב יוסף קמנצקי | עיון בתורתם של רב יעקב ובנו רב נתן קמנצקי על תרגום יונתן ונוסח המסורת |
| רפאל זֵר | הוראת התיבה "מְרִיא" במקרא |
| יובל שילוני | מעתק ההגאים וקדמות העברית |
| משה אוסי | "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" |
| הרב יוסף קמנצקי | "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם - אַדִּירִים" |
| הרב יהודה קרויזר | דברי ברכה מפי רב היישוב |
16:20 תפילת מנחה
| אוריאל פרנק | "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" |
16:40 תפילת ערבית (מוקדמת)
| הרב יצחק חיים סבתו | דברי ברכה מפי רב בית הכנסת |
| אליהוא שנון | הבחנה בין קודש לחול בעזרת טעמי המקרא |
| יובל וייס | חילוף זקף וסגול במעשה ראובן ובלהה |
נודה לכם אם תודיעו לחבריכם על יום העיון ותפיצו בלוחות המודעות
לפרטים על דרכי הגעה, הצעת טרמפים, ועוד: info@maanelashon.org 0587203297 (אוריאל)
יום שלישי, 3 בדצמבר 2019
קול קורא במדבר יהודה: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה ה'תש"פ
בעז"ה נתכנס במצפה יריחו ליום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" זאת חנוכה, יום שני, ב' בטבת תש"פ.
הנכם מוזמנים להגיש הצעות להרצאה קצרה (עד ח"י דקות) בנושא לשוני-תורני.
1. את ההצעות יש לשלוח עד י' בכסלו לדוא"ל <info@maanelashon.org>
2. ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3. הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.
בברכת חורף בריא ובתודה מראש,
אוריאל פרנק
"מענה לשון"
חוויות לשוניות של אבי הכלה...
בעת כתיבת שמות החתן והכלה אמש, עלתה השאלה כיצד לכתוב את שמו של מחותני, ניסים או נסים.
אז הנה הקישור לחיפוש שם, ואולי כדאי גם להפיצו לכל ההורים הטריים המתלבטים כיצד לכתוב את שם פרי בטנם:
מה שהכריע היה צילום הכתובה של ניסים (את הצילום מצאתי באמתחת הטלפון שלי; היא צולמה לצורך תיק הנישואין ברבנות), ושם היה כתוב מלא: ניסים.
היום מצאתי אתר יעיל של הרבנות הראשית: "מערכת שמות גיטין", שנראה שכדאי להפיצו גם בקרב מסדרי חופות וקידושין:
מעיון מהיר במקורות (המצ"ב בקובץ) נראה שהיה ראוי לכתחילה לכתוב בכתובה חסר: נסים.
אגב, מעניינת עדותו של הרב אפשטיין ב"ערוך השלחן": "שם נסים - אין במדינתנו".
לשם השוואה, בכללי הכתיב של האקדמיה ללשון העברית, בדיוק בנקודה זו יש הבדל בין הכללים הישנים לכללים של תשע"ז, ככתוב בקישור זה באדום:
כותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה אות בשווא נח ...בכלל זה גם מילים שאין תנועת i בצורת היסוד שלהן, כגון ... (עֵז) עיזים, (עֵת) עיתים...
ולסיום, המלצה למנהלי האתר:
אולי כדאי לשם זיכוי הרבים לנסח את שם האתר בניסוח כללי יותר (ללא המילה "גט"), כדי שהחוששים מעין הרע לא יימנעו מלהסתייע בו.
יום שלישי, 5 בנובמבר 2019
"בשצף קצף" - מה זה?
הביטוי "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף" משמש כיום בהוראה של "רוגז רב" (מילון אבן שושן), "בכעס גדול" (מילון ספיר; קישור) או "בעוצמה רבה ובמהירות" ("ניב שפתיים ואמרי שפר" מאת אברהם דיין; קישור; יש לציין כי בהוראה זו מביא אבן שושן צירוף אחר, מחודש ומחודד: "בְּשֶׁצֶף קֶצֶב"!).
מקור הביטוי בנבואת הנחמה של ישעיהו הנביא, הנקראת בהפטרת פרשת נח (בנוסף לאחת מהפטרות ז' דנחמתא, "רָנִּי עֲקָרָה"):
בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְוּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִחַמְתִּ֑יךְ,אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְ-ה-וה.
את שתי המילים הראשונות בפסוק פרש ר' עמוס חכם כמורגל בלשוננו: "בכעס אדיר" (דעת מקרא, ישעיהו נד, ח).
ברם, ידידי, אורן שרעבי נר"ו, הסב את תשומת לבי להקבלה שיש בפסוקים:
בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן
עֲזַבְתִּ֑יךְ
וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים
אֲקַבְּצֵֽךְ.
בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף
הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ
וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם
רִחַמְתִּ֑יךְ.
בהקבלה ל"בְּרֶגַע קָטֹן" -- גם "בְּשֶׁצֶף קֶצֶף" מבטא הקטנה: כעס רגעי וקטן -- לעומת הגאולה הגדולה, גאולת עולמים.
ואכן, כך מתרגם יונתן בן עוזיאל ביטוי זה: "בְּשָׁעָא זְעֵירָא", ובדרכו הלכו רוב מפרשי המקרא הקלאסיים: "במעט קצף" (כמובא בזה הקישור).
הרי לנו ביטוי שפירושו התהפך במהלך הדורות:
"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף" במקורו הובן כ"כעס קטן" -- ובדורות האחרונים השתגר בעברית כביטוי ל"כעס גדול".
יהי רצון שירחמנו גואלנו
בחסד תמידי, "בְחֶסֶד עוֹלָם", לעולם,
ללא "קֶצֶף גָּדוֹל" (דברים כט, כז) ואף ללא כעס קטן כקצף.
"בשצף קצף" - צילום של רחל גליק (קישור)
יום שישי, 12 ביולי 2019
מענה לשון לפרשת בלק
חידה:
אלו תפילות [לפחות שתים!] יומיומיות מקורן בפרשת בלק?
רמזים:
הראשונה לקוחה ככתבה וכלשונה
מדברי השבח והברכה
שהרעיף בלעם על עם ישראל השוכן לשבטיו.
התפילה השנייה קשה יותר למציאה...
היא "תובנה" שכתובה בפרשה,
ובברכת שים שלום היא רמוזה.
פתרון החידה:
במדבר פרק כד
(א) וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־הָלַךְ כְּפַעַם־בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּר פָּנָיו:
(ב) וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱ-לֹהִים:
(ג) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:
(ד) נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי־אֵ-ל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
(ה) מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:
שתי תפילות יומיומיות מקורן בפרשת בלק.
הראשונה רמוזה בלשון התורה בתארה את הלך מחשבתו של הקוסם שהפך ממקלל למברך:
כד,א: וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וְלֹא־הָלַךְ כְּפַעַם־בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּר פָּנָיו:
בתובנה זו מסיימים אנו כל תפילת עמידה ג"פ ביום:
| וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ | וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ | וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ |
| לְבָרְכֵנוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת-כָּל-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, | לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כּל עָמְּךָ יִשְׁרָאֵל | לְבָרֵךְ אֶת כּל עָמְּךָ יִשְׁרָאֵל |
|
| בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה | בְּכָל עֵת וּבְכָל שָעָה |
| בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם. | בִּשְׁלוֹמֶךָ | בִּשְׁלוֹמֶךָ |
ברם, לעומת המקור המקראי שבו ברור כי משפט זה מהווה מסקנה מוגמרת ותיאור של עובדה קיימת – משמעות היגד זה בתפילתנו אינו ברור דיו, והדבר תלוי גם במחלוקת בנוסח משפט זה הסמוך לחתימת ברכת השלום (כמוצג בטבלה לעיל): האם זוהי קביעת עובדה כחלק מן הנימוק לבקשת השלום (כהמשך למשפט "כי באור פניך..."[1]), או שסמוך לחתימה אנו מבקשים שיהיה טוב בעיני ה' לברך את ישראל (בשונה מן המקור המקראי)[2].
התפילה השנייה לקוחה ככתבה וכלשונה מדברי השבח והברכה שהרעיף בלעם על עם ישראל השוכן לשבטיו, כמופיע חמישה פסוקים מאוחר יותר:
מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:
הואיל וברכה זו נאמרה לראשונה מפיו הטמא של בלעם הרשע, יש שנרתעו מאימוצה אל היכל התפילה של עם ישראל (עיין שו"ת מהרש"ל סימן צ"ח).
על אף טענה זו, התקבלה אמירת שבח זה למעשה בפי רוב (?) ישראל כשבח הפותח את סדר התפילה עם כניסתנו לבית הכנסת עם שחר.
וצ"ע בטעם הדבר: למה מתוך אלפי שירות ותשבחות בוחרים בני בניו של אאע"ה לפתוח את עבודת תפילתם בברכת בלעם הרשע, ואינם טועמים בכך שום טעם לפגם.
ראשית כל: גם אם הצינור טמא, מקורו טהור: אחרי הכל, דברים אלו בשבח עם ישראל הושמו בפיו ע"י ממ"ה הקב"ה.
בנוסף: ברגע שנכללו בתורה אין הבדל בין דברי בלעם, פרעה או לבן לדברים שאמרו צדיקים. בסופו של דבר, ברכת "מה טובו" הוכתבה מפי הגבורה למשה רבינו, והם חלק בלתי נפרד מתורת ה' הקדושה, ועל כן ראויה היא להיכלל בסידור תפילת ישראל.
והשלישית: אולי אדרבה, העובדה שנביא אומות העולם הוא זה שנשלח ראשונה לבטא תפילה זו, אינה חיסרון אלא דווקא יתרון, בבחינת "יהללך זר ולא פיך", ומעין מה שיקרה באחרית הימים, "אז יאמרו בגוים: הגדיל ה' לעשות עם אלה"!
[2] השווה לשני הפירושים לפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד" החותם את שירת הים, כמובא בפירוש הרמב"ן לתורה: האם זוהי הכרזה והצהרה של אמונתנו, או שזוהי תפילה ובקשה שתתגלה מלכותו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
