יום חמישי, 8 במרץ 2012

יחי ההבדל - הקָטָן או הקָטֹן

 

פעמיים באסתר (פרק א) מופיע "קָטָן".

פס' ה, ופס' כ – בצירוף "לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן".

הט' קמוצה ולא חלומה כמו בפרשת וירא (בראשית יט, יא): הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל.

 

הבוקר עלתה בליבי השאלה מהו ההבדל בין הצורות?

האם הבדל סימנטי?

וא"כ, היש להחזיר את הקורא הטועה?

החיפוש במחשב (#קטן [-2:2] #גדול) העלה 26 תוצאות[1] ש"קטן" בא עם "גדול" וברובן המוחלט הט' חלומה. האם אפשר לשער שהמשקל של ה"גדול" השפיע על ה"קָטָן" והפכו ל"קָטֹן"?

חיפוש נוסף (#קטן [-10:10] #גדל) העלה עוד 5 תוצאות[2].

אם בחיפוש הראשון היה אפשר אולי לטעון שהמיעוט הוא רק מלשון ספרים מאוחרים (אסתר ודבה"י), כאן בולטות שתי דוגמות מספר בראשית (פרק כז) של "בְּנָהּ הַגָּדֹל" לצד "בְּנָהּ הַקָּטָן". האם הדבר קשור לכתיב החסר "גדל"?



[1]   1.  בראשית פרק יט פסוק יא

 וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח:  

    2.  בראשית פרק מד פסוק יב

 וַיְחַפֵּשׂ  בַּגָּדוֹל  הֵחֵל  וּבַקָּטֹן  כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן:  

    3.  שמואל א פרק ה פסוק ט

 אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְדֹוָד בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם <עפלים>  טְחֹרִים :  

    4.  שמואל א פרק כ פסוק ב

 חָלִילָה לֹא תָמוּת הִנֵּה <לו>  לֹא  <עשה>  יַעֲשֶׂה  אָבִי דָּבָר  גָּדוֹל  אוֹ דָּבָר  קָטֹן  וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה  

    5.  שמואל א פרק כב פסוק טו

 בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר  קָטֹן  אוֹ  גָדוֹל :  

    6.  שמואל א פרק כה פסוק לו

 הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד וְלֹא הִגִּידָה לּוֹ דָּבָר  קָטֹן   וְגָדוֹל  עַד אוֹר הַבֹּקֶר:  

    7.  שמואל א פרק ל פסוק ב

 וַיִּשְׁבּוּ אֶת הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּהּ  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ וַיִּנְהֲגוּ וַיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם:  

    8.  שמואל א פרק ל פסוק יט

 וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן  הַקָּטֹן  וְעַד  הַגָּדוֹל  וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת וּמִשָּׁלָל וְעַד כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד:  

    9.  מלכים א פרק כב פסוק לא

 אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלִשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת  קָטֹן  וְאֶת  גָּדוֹל  כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:  

    10.  מלכים ב פרק כג פסוק ב

 אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם  לְמִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית  

    11.  מלכים ב פרק כה פסוק כו

 וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים: פ  

    12.  ירמיהו פרק ח פסוק י

 לָכֵן אֶתֵּן אֶת נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים כִּי  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר:  

    13.  ירמיהו פרק מב פסוק א

 וַיִּגְּשׁוּ כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן הוֹשַׁעְיָה וְכָל הָעָם  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל :  

     14.  ירמיהו פרק מב פסוק ח

 אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֶל כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וּלְכָל הָעָם  לְמִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל :  

    15.  ירמיהו פרק מד פסוק יב

 מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ  מִקָּטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה  

    16.  עמוס פרק ו פסוק יא

 כִּי הִנֵּה יְדֹוָד מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת  הַגָּדוֹל  רְסִיסִים וְהַבַּיִת  הַקָּטֹן  בְּקִעִים:  

    17.  איוב פרק ג פסוק יט

  קָטֹן   וְגָדוֹל  שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו:  

    18.  אסתר פרק א פסוק ה

 עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה  לְמִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן  מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ:  

    19.  אסתר פרק א פסוק כ

 מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן  לְמִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן :  

    20.  דברי הימים א פרק יב פסוק טו

 אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא אֶחָד לְמֵאָה  הַקָּטָן   וְהַגָּדוֹל  לְאָלֶף:  

    21.  דברי הימים א פרק כה פסוק ח

 וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת  כַּקָּטֹן   כַּגָּדוֹל  מֵבִין עִם תַּלְמִיד: פ  

    22.  דברי הימים א פרק כו פסוק יג

 וַיַּפִּילוּ גוֹרָלוֹת  כַּקָּטֹן   כַּגָּדוֹל  לְבֵית אֲבוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר: פ  

    23.  דברי הימים ב פרק טו פסוק יג

 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַידֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן  קָטֹן  וְעַד  גָּדוֹל  לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה:  

    24.  דברי הימים ב פרק יח פסוק ל

 וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת  הַקָּטֹן  אֶת  הַגָּדוֹל  כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:  

    25.  דברי הימים ב פרק לא פסוק טו

 וּשְׁכַנְיָהוּ בְּעָרֵי הַכֹּהֲנִים בֶּאֱמוּנָה לָתֵת לַאֲחֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹת  כַּגָּדוֹל   כַּקָּטָן :  

    26.  דברי הימים ב פרק לד פסוק ל

 אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם  מִגָּדוֹל  וְעַד  קָטָן  וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְדֹוָד:  

[2] בראשית פרק א פסוק טז

 הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר  הַגָּדֹל  לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר  הַקָּטֹן  לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:  

    2.  בראשית פרק כז פסוק טו

 בְּנָהּ  הַגָּדֹל  הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ  הַקָּטָן :  

    3.  בראשית פרק כז פסוק מב

 לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ  הַגָּדֹל  וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ  הַקָּטָן  וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:  

    4.  שמות פרק יח פסוק כב

 אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר  הַגָּדֹל  יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר  הַקָּטֹן  יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:  

    5.  דברים פרק א פסוק יז

 לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט  כַּקָּטֹן   כַּגָּדֹל  תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי  

יום שני, 5 במרץ 2012

רֶמֶשׂ

 

בראשית פרק א   (כא)   וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא  אֱלֹהִים כִּי טוֹב:  (כד)   וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:  (כה)   וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל  רֶמֶשׂ  הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:

   

 

רש"י בראשית פרק א פסוק כד ד"ה ורמש - הם

 ורמש -  הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ, נראים כאלו נגררים, שאין הלוכן ניכר. כל לשון  רמש  ושרץ בלשוננו קונמובר"יש בלע"ז [רוחשים]: 

v     משמע ש"רוֹמֶשֶׂת" = "מהלכת", זוחלת, נעה וזזה

 

     

 

אבן עזרא בראשית פרק א פסוק כא

ויברא... הרומשת  כטעם הולכת. וי"א שהשי"ן תחת סמ"ך

מהדיר תורת חיים שם העיר (7): רמש - רמס, הקלים להירמס.

 

אבן עזרא בראשית פרק א פסוק כד

ורמש  הם הקטנים  ההולכים על הארץ.  

 

אבן עזרא בראשית פרק ט פסוק ג ד"ה (ג) כל

(ג)  כל  רמש   שם כלל לחית השדה ולבהמות הישוב ולכל עוף ולכל דג. והנה הכל מותר לאכילה.  

 

אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק ו פסוק ז ד"ה (ז) ויאמר  (*2)

ומלת   רמש   כוללת חית השדה. [כמו] כל רומש על הארץ (ברא' ח, יט) . כל  רמש  [אשר הוא חי, שם  ט, ג].  

 

רד"ק לבראשית א (כא)  

הָרֹמֶשֶׂת - המהלכת, ורמישׂתה היא שְׁחִיתהּ

 

רמב"ן בראשית פרק א (כד)  

בהמה - הם המינים האוכלים עשב, בין ישובי בין מדברי:

וחיתו ארץ - אוכלי הבשר יקרא חיות, וכלם יטרופו:

ורמש - כתב רש"י הם שרצים נמוכים ורומשים על הארץ נראין כאילו נגררין. והנה בפרשה הזאת  (להלן פסוק כח)   ובכל החיה הרומשת על הארץ,  וכתיב  (להלן ז כא)   ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ, וכתיב  (תהלים קד כ)   בו תרמוש כל חיתו יער.  אבל פירוש "רמישה" כענין בסמ"ך, מן תרמסנה רגל  (ישעיה כו ו)  , וחביריו. ואמר בחיה ובבהמה "רומש על הארץ", ובשרצים הנגררים  "רמש  האדמה",  בעבור שדריכתם באדמה בכל גופם:

v     האם חולק על רש"י?

 

רמב"ן בראשית פרק ט פסוק ג ד"ה (ג) כל  (*2)

(ג) כל  רמש  אשר הוא חי - ירמוז לבהמה ולחיה ולעוף וגם לדגי הים, כי כלם נקראים  רמש , כדכתיב (לעיל א כא)  כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו  המים: 

     

 

מצודת דוד תהלים פרק קמח פסוק י ד"ה (י) רמש -  הם קטני החיות:  

מצודת ציון יחזקאל פרק ח פסוק י ד"ה  רמש  -  כן יקראו בריות קטנות קצרי רגל שאין הלוכם ניכר וכן כל  רמש  אשר הוא חי (בראשית ט) :  

מצודת ציון הושע פרק ב פסוק כ ד"ה (כ)  ורמש -  הם בריות קטנות קצרי הרגל וכן  רמש  וצפור כנף (תהלים קמ"ח) :  

מצודת ציון חבקוק פרק א פסוק יד ד"ה (יד) כרמש -  הם בריות קטנות קצרי הרגל כמו  רמש  האדמה (בראשית ו) :  

מצודת ציון תהלים פרק קמח פסוק י ד"ה (י) רמש -  ענין הזזה ממקום למקום וכן שם  רמש  ואין מספר (לעיל /תהלים/ קד) :