יום שני, 7 ביוני 2021

מחאה נגד "הנדסת התודעה" בבחינת הבגרות בלשון העברית, מועד קיץ תשפ"א

בס"ד   אור ליום ג' לסדר "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" תשפ"א

שלום רב, 

בשעה טובה ומוצלחת ניגש בנִי למבחן הבגרות בלשון ביום חמישי האחרון. 
בשעה שבירושלים עיר קודשנו מתקיים מצעד גאיונים, נכפה על כל תלמידי ישראל הנבחנים בבגרות "מפגש" עם מי "שאינם יכולים או אינם מעוניינים להגדיר את המגדר שלהם"...

אך עיקר הבעיה החינוכית במבחן זה היה ההחלטה של מחברי מבחן הבגרות לתת בו במה נרחבת לגישה המהפכנית-פמיניסטית-קיצונית שבשנים האחרונות זוכה לפרסום הולך וגובר.

הנה קישור למאמר של יהונתן גוטליב בערוץ 7, כ"ג בסיון תשפ"א: https://www.inn.co.il/news/494796
בבגרות בלשון: מסרים בשפה א-מגדרית: תלמידים הופתעו לקבל בבגרות בלשון מאמר פרוגרסיבי המציע לשנות את השפה העברית שתהיה א-מגדרית.

והנה קישור לעצומה בנושא זה:  https://www.atzuma.co.il/bug21
מתוך לשון העצומה: 
ההנחה שהשפה העברית גורמת להדרת נשים ולכן עלינו לשנות אותה, היא הנחה שאיננו מוכנים לקבל. שני המאמרים האחרים שהיו בבחינה לכאורה מאזנים את הדעה הזו ומתנגדים לשינוי השפה, אך הנימוקים שהם מביאים אינם מהותיים, אלא טכניים בלבד. הם אינם מסבירים מדוע אין בשפה העברית הדרת נשים, אלא מסבירים מדוע לא נכון לשנות את צורת השפה מסיבות פרקטיות.

האווירה הנושבת מכלל המאמרים ושאר חלקי הבחינה, תומכת באופן מובהק בהנחה שהעברית אינה שוויונית. הדיון נסוב בעיקר על "הדרישה לפעול באופן מכוון למען שפה שוויונית יותר" (כלשון ניסוח מטלת הסיכום). כלומר- שינוי וודאי צריך, השאלה אם זה יקרה באופן טבעי או באופן מכוון.

אולי עבור מחברי הבחינה מדובר בהנחת יסוד תמימה ומובנת מאליה, אך ישנם ציבורים בחברה הישראלית שלא סבורים כך. עבורנו, קריאת המאמרים גרמה לתחושה קשה שמישהו מנסה לדחוף לנו בכוח השקפת עולם זרה לנו דרך בחינת בגרות שאין לנו ברירה אלא לגשת אליה ולקרוא אותם. יש בכך הנדסת תודעה שאינה מקובלת עלינו. תנו לנו לבחור כיצד לעסוק בנושא המגדר באופן המתאים לנו.



רציתי לבדוק "הכצעקתה", ואכן גיליתי שמלבד שלושת המאמרים שהתבקשו התלמידים לקרוא, עלתה הגישה המהפכנית גם ממשפטים "סתמיים" שנוספו בשאלות, כגון בשאלה 14: 


הנה קישור לטופס המבחן: 011281-HEB-1300-1645.pdf (education.gov.il)

ובכן, ערכתי בדיקה, ולקמן תוצאות בדיקתי, המחזקות באופן ברור את ההאשמה בדבר "הנדסת תודעה":
ברוב מוחלט (כשני שלישים!) של הבחינה נדרשו התלמידים לעיין ולנתח, ולפעמים גם להסביר או לנמק את דברי המהפכניות-פמיניסטיות-קיצוניות.

 

מספרי שאלות וסעיפים על הגישה השמרנית

שאלות שבהן התלמיד נדרש לעיין במשפטים המצדדים בגישה המהפכנית, ולפעמים גם להסביר או לנמק אותה

1.       

2.       

3.       

10א  III

4

4.       

11  I

5

5.       

12א I

6

6.       

12א II

7.       

(12ג)

8.       

 

9.       

 

10.   

 

10א  I

11.   

 

10א  II

12.   

 

10ב

13.   

 

10ג

14.   

 

11  II

15.   

 

11  III

16.   

 

11  IV

17.   

 

12ב I

18.   

 

12ב II

19.   

 

13

20.   

 

14  הבעת עמדה "סתמית"!

21.   

 

14ג

22.   

 

15

23.   

 

16ג

24.   

 

17


גם אם על סעיף כזה או אחר ניתן להתווכח, התמונה הכללית - חד משמעית!

בשאלון המותאם (הנה הקישור) מגמת הנדסת התודעה בוטה עוד יותר: 
מלבד שאלה 1 (שם המספר) -- בכל השאלות (2 - 11) נדרשו התלמידים לשנן את הנרטיב הפמיניסטי-קיצוני, כגון בשאלה 10:

 
רק בשני סעיפים (6ב, 8ב) נידונו משפטים של בעלי הגישה השמרנית.

גם אם היה מקום לטעון שבבחינת הבגרות בלשון כדאי להשתמש בטקסטים בנושאים שנויים במחלוקת ומעוררי עניין ורגשות, ולעודד תלמידים ללמוד להתבטא כראוי -- הרי שההטיה הבוטה מכעיסה מאוד, ולצערנו היא פוגעת ברגשות תלמידינו, וממילא פגעה ביכולתם להתרכז בפתרון השאלות ולענות באופן מיטבי, וגרמה להם לצאת מהבחינה בתחושות קשות, שמנסים לשטוף להם את המוח ולחנך אותם לערכים הסותרים את מורשת ישראל ואת הדרך החינוכית הראויה למשרד החינוך של מדינת היהודים. הצביעות חוגגת: בשם התחשבות ברגשות מיעוט צעקני, דורכים על רגשות הרוב ברגל גסה ובדרכי מרמה.

לא אתפלא אם מבחן אנטי חינוכי זה יגרום לתגובות נגד, כגון סלידה מנקיטה ב"פתרונות מתחשבים" ו"ניטרליים" שהציע משרד החינוך, והתעצמות הדרישה של מוסדות חינוך דתיים להיבחן בבחינות הבגרות של בתי הספר העצמאיים (ניתן לראותן בקישור זה).

לקראת סיום, מוזמנים לצפות בעימות קצר של ד"ר אבשלום קור, המכחיש את קיומה של אפליה מגדרית בשפה, עם גב' דפנה אייזנרייך, שמאמרה הובא בבחינה:
אם מישהו מצליח ליישב בין המשפט "אני לא מחפשת לשנות את הכללים ולשבור את החוקים" לבין "הדיון הוא לא מה הם הכללים, אלה מה צריכים להיות הכללים" - אשמח לדעת...

ולסיום, אמליץ לבנִי ולשאר הנבחנים (כולל הנבחנות!) לקרוא את האיגרת שכתבתי עבורם - אגרת השפה (הנה קישור).

כט"ס,
אפ"ר

יום רביעי, 7 באפריל 2021

על "ברכות חזקות" - מ"חֲזַק!" ועד ל"חָזָק וּבָרוּךְ תִּהְיֶה!"

בקרב עדות המזרח ותימן נוהגים לאחל לעולים לתורה ולממלאי תפקידים בבית הכנסת "חזק וברוך תהיה", או בקצרה "חֲזַק וּבָרוּךְ!", והמתברך משיב "חֲזַק וֶאֱמָץ!"[1]. מנהג זה מתועד בצורה זו ע"י רבי חיים בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב), מחכמי טורקיה במאה ה-17, בפירושו על הטור "כנסת הגדולה": "מנהגינו לומר אחר שיקרא 'חזק וברוך', והקורא משיב 'חזקו ואמצו'.[2]

יסוד המנהג בספר המנהיג של רבי אברהם בן נתן הירחי (פרובנס, המאה ה-12): "מה שנהגו בצרפת ופרובינצא לכל הקוראין בתורה כשמסיימין שאומר להם החזן בקול רם 'חזק'." כלומר אמירת 'חזק' בלבד, ורק בפי החזן לכל עולה לתורה לאחר שקרא (בעצמו) את הקטע המיועד לו.

במאה ה-13 מתועד באיטליה מנהג לומר "חזק" בסיום קריאת התורה בחג שמחת תורה[3], כמובא בספר "תניא רבתי" מאת ר' יחיאל ב"ר יקותיאל (קישור):

"מנהגנו לעמוד כל הצבור על רגליהן, והחזן אוחז ספר התורה בזרועו ואומר ג' פעמים 'זכינו להשלים לשלום, ונזכה להתחיל ולהשלים לשלום', והצבור עונין אחריו כן ג' פעמים, ויש נוהגין לומר: 'חזק, זכינו' כו' [...]
כשגמר מלקרות בתורה אומר החזן לקורא הזה 'חזק'. והצבור עונין גם כן 'חזק' לאותו שגמר לקרות בתורה, ונותנין פניהם כנגד הקורא, כלומר חזק ואמץ מעתה. גם לחזן הכנסת שאומרים לו 'חזק וברוך תהיה' - נראה שמזה הטעם אומרים לו כך".

כאן מצינו כבר את הברכה המורחבת יותר "חזק וברוך תהיה".

 

רבים תמהו על שום מה הורחבה הברכה המקורית בת המילה היחידה "חזק" ל"חֲזַק וֶאֱמָץ", "חזק וברוך תהיה", או ל"חזק ונתחזק"? [4]

 

דומני שהמילה הבודדה "חזק" לא הובנה אל נכון, ולכן הורגש צורך להוסיף לה.

במקורה של ברכה זו, וכפי שהיא מצויה במקרא, מדובר בפועל בצורת ציווי, "חֲזַק!", כלומר: הֱיֵה חזק! תתחזק![5] ייתכן שנדירותה של צורה זו ברובדי הלשון המאוחרים גרם להמון לחשוב שמדובר בשם התואר "חָזָק" (במיוחד בפי מי שאינו מבחין בין קמץ לפתח), ולכן אך טבעי הוא שנוספו לה תוספות שונות:

א. פועל ציווי נוסף, המבהיר יותר ומצביע על המקור המקראי: "חֲזַק וֶאֱמָץ!"[6]  – הברכה שנאמרה ליהושע פעמיים ע"י משה (פרשת וילך, דברים לא ז, כג) וג' פעמים ע"י הקב"ה (בראש ספר יהושע) ופעם נוספת ע"י השבטים החלוצים.

ב. פועל נוסף בזמן עתיד, המבהיר יותר ומצביע על מקור מקראי אחר: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱ-לֹהֵינוּ" (שמואל ב' י, יב).

ג. פועל נוסף בזמן עתיד, "תהיה", שגם הוא שיבוץ מקראי: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים" (ראש פרשת עקב, דברים ז, יד).

 

נוסח הברכה התמוה הוא מנהג הספרדים הנ"ל לומר "חזק וברוך": הוספת התואר "ברוך" רק מגבירה את הקושי הלשוני הנ"ל. לפיכך, נאלצים כנראה לפרש שזהו "מקרא חסר", ושכוונת ברכה זו: חזק וברוך תהיה[7].


הערות:

[1] להרחבה, ראה:

·         י"מ תא-שמע, 'ברכת 'חזק' בסיום הקריאה ובחתימות הפיוט', תרביץ, נז (תשמ"ח), עמ' ‏115–‏118.

·         י"ש שפיגל, 'אמירת חזק ויישר כוח', בר אילן, כו-כז (תשנ"ה)עמ' ‏343–‏370,

·         אהרן קלרמן, פרקי תפילה וברכה במבט היסטורי, שאנן, 2017, עמ' 160 – 172.

[2] וכיו"ב ב"פסקי המהרי"ץ" של גדול חכמי תימן במאה ה-18, רבי יחיא צאלח: "נהגו כשמסיים לקרות בתורה אומר לו החזן 'חזק'… גם נהגו שהחזן אומר לו 'ברוך תהיה'… לכן אומרים לו 'חזק וברוך תהיה' "

[3] על מנהגים שונים מה אומרים בסיום התורה, ראה: א' יערי, תולדות חג שמחת תורה, עמ' 74, 342.

[4] ראה למשל עלי תמר, שביעית פרק ד:

"וכ"ה בב"י והגהת הרמ"א סוף סימן קל"ט וכן בחומש כתוב מלת חזק רק פעם אחד, ולפיכך מי אתן ואדע המקור להמנהג שנוהגים עכשיו בכל תפוצות ישראל של האשכנזים שהקהל קורא חזק ונתחזק. גם הערוך השולחן מביא מנהג זה אבל לא הראה מקורו ומתי חל השינוי מהמנהג הקדום וצ"ע. ועוד נהגו שגם הקורא בעצמו אומר חזק חזק ונתחזק וזה לא נזכר בשום מקור. ... אבל צריך חיפוש מי ירה אבן הפינה של מנהג חדש זה.

[5] "חֲזַק!" – במשקל "שְׁמַע!", "רְחַץ!"

[6] רק פעם אחת מופיע "חֲזַק וֶאֱמַץ" עם מ' פתוחה; בשאר המקומות היא קמוצה: "חֲזַק וֶאֱמָץ", בגלל הטעם המפסיק.

[7] ראה באתר ישיבת כסא רחמים:

מנהג הספרדים לומר חזק וברוך. - ישיבת כסא רחמים (ykr.org.il)

מה שנוהגים הספרדים שאומרים לעולה לתורה חזק וברוך הוא קיצור מן חזק וברוך תהיה ונלמד זאת מפרוש רש"י בגיטין (דף ג' אמוד א') דיבור המתחיל חדא מלתא עיין שם. (ארים ניסי קונטרס הכללים אות ס"ו) 

אפ"ר: הואיל ויש טעות בהפניה לפירוש רש"י בגיטין "דף ג' אמוד א'" (כך במקור!) אצטט כאן את דברי רש"י החל מד"ה חדא מתלת - תיבות כגון בפני נכתב לשמה:  גייז - דזימנין דלא אמר אלא בפני נכתב:  חדא מתרתי - כגון בפני נכתב: לא גייז [...] וכיון דכל חדא מילתא באפי נפשה היא לא גייז:

יום שלישי, 9 במרץ 2021

לזכר הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל

שלום,

היום ימלאו 27 שנה לפטירתו של הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, שרבים נהנים מתורתו עד היום הזה. 

1. על הרב פרופ' עזרא ציון מלמד (ג' בכסלו תרע"ד - כ"ו באדר תשנ"ד) ראו
כאן 
וכאן ("הרב פרופ' ע"צ מלמד בן תשעים", אקדם 2, עמוד 2). 
וכן כאן (ויקיפדיה).

2. ששה מספריו נגישים במרשתת, והנה קישוריהם:

מילון ארמי עברי לתלמוד הבבלי (סרוק / מקוון) בתוך פורטל הדף היומי, וכן באוצר החכמה. 

מלון ארמי-עברי לתרגומים ולארמית שבמקרא - ירושלים תשל"ה (530 עמ')

מילון ארמי עברי לתרגום אנקלוס - ירושלים תשל"א (216 עמ')

פרקי מנהג והלכה - מהותם ומקורם והתהוותם של כמה מנהגות והלכות בחיי בית ישראלירושלים תש"ד (207 עמ' במהדורה השניה, תש"ל)

מבוא לספרות התלמוד - מהדורת תשי"ד (155 עמ') 
(אפ"ר: מר' אריה-חיים, ז"ל, בן המחבר, קיבלתי את מהדורת תשל"ג, 650 עמ'!)

מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד בבלי - ירושלים תש"ג (609 עמ')

3. מצ"ב קישור לאילן יוחסין מפורט ואומנותי של משפחת מלמד-כהן, מעשה ידיו של ר' רחמים שר-שלום נ"י.

יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת אָחִינוּ יְהוֹנָתָן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, ה' אֱלֹהֵינוּ, מַתִּיר אֲסוּרִים,

שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים,

וְאַף אֶת יְהוֹנָתָן בֶּן מַלְכָּה, וְאִשְׁתּוֹ אֶסְתֵּר, בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וְלִתְפִלּוֹת עַמְּךָ שָׁמַעְתָּ,

מִמַּסְגֵּר הוֹצֵאתָ, מוֹסְרוֹתָיו נִתַּקְתָּ, וּדְרוֹר קָרָאתָ, וּלְצִיּוֹן בְּרִנָּה הֵבֵאתָ.

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!

כֵּן תּוֹצִיא מִצָּרָה אֶת כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּדָד, וְתוֹשִׁיעַ אֶת כָּל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה  וּבַשִּׁבְיָה, וְאֶת כָּל אַחֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּבוֹר גָּלוּת, בְּאֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, הָשֵׁב נָא לְאַרְצֵנוּ, וּתְקַבְּצֵנוּ יַחַד לְחַצְרוֹת קָדְשְׁךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם!

 

נכתב בסייעתא דשמיא ע"י אוריאל פרנק, יום חמישי לסדר "וֵא-לֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", תשפ"א

E   מומלץ ליחיד לאומרו בברכות השחר לפני ברכת "מַתִּיר אֲסוּרִים", ומומלץ להיאמר בציבור בעת פתיחת ההיכל בשבת הבעל"ט, חזק חזק ונתחזק!

יום שני, 7 בדצמבר 2020

שלושה ערבי עיון "לשון ותורה בחנוכה" - תשפ"א

שלום רב,

כמדי שנה הננו שמחים להזמין את הציבור לשיעורים על התורה ולשונה.

לאחר 11 כינוסים שנתיים של "שוחרי לשון הקודש" בירושלים (תשס"ז תשע"ז), ולאחר 10 ימי עיון ביום האחרון של חנוכה במצפה יריחו ("תורה ולשון בצהרי יום", תשע"א תש"פ), עקב הנסיבות החדשות, נקיים בחנוכה בשנה זו, שלושה ערבי לימוד תורניים-לשוניים ב"זום", בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.

הנכם מוזמנים להשתתף, לצפות בהקלטות וגם להפיץ הלאה. הקישורים מופיעים בהמשך ברקע צהוב.

בברכת חורף בריא, לימוד פורה וחנוכה שמח,

אוריאל פרנק, "מענה לשון"

מוצאי יום שני, אור לכ"ט בכסלו, נר 5 של חנוכה - קישור 1

v   לזכרו של אברהם נפח 

21:00

אליהוא שנון

הכלל החמישי של אליהו בחור: לגיטימי או לא?

בעקבות מאמרו של ר' ניסן ברגגרין

21:15

יובל וייס

מה בין ויה֗י לבין ויה֞י

בפסוק "ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא" (בראשית ל"ה) מוטעמת המילה הראשונה ברביע, אך בכמה כתבי יד נמצאת גירסה המטעימה אותה דווקא בגרשיים. בהרצאה זו נעסוק בשאלה מה בין ההטעמה בגרשיים להטעמה ברביע.  

21:30

הרב אב"י גרוסמן

אתי מרחיק ובג׳׳ד כפ׳׳ת בראש מלה: ההבדלים בין שיטות הניקוד בספרי אמ׳׳ת לשאר ספרי התנ׳׳ך

בהרצאה אציג כמה כללים בהבנת מערכת הטעמים הקיימת בספרי איוב משלי ותהילים ואיך הם שונים מחבריהם הכללים בשאר הספרים, וכמה נפקא מינות בניקוד היוצאות מהם. לעניין זה יש גם השלכות לשיטת ניקוד ספרים שאינם מקראיים, כמו ספרי לימוד וסידורי תפילה, וצורות ההפסקה בפיוטים ומזמורים. הדברים מבוססים על מאמר באנגלית של המחבר.


מוצאי יום שלישי, אור לא' בטבת - ליל ראש חודש, נר 6 של חנוכה קישור 2

v   לזכרם של הרב נחום אליעזר רבינוביץ, פרופ' יהושע בלאו ופרופ' יעקב שויקה

21:00

הרב משה צוריאל

דגש חזק וחשוב

נעסוק בחשיבות הדיוק בלשון התורה, ובפרט בשימת לב לדגשים בתוך האותיות. נדון בשינוי המשמעות בין דברי המרגלים "חזק הוא ממנּו", אם אות נ' מודגשת או לא. נבאר את דרשתה של ברוריה אשת ר' מאיר על "יתמו חטּאים". נבדיל בין "אמּה" ו"חיּה" עם דגש ובלעדיו.

21:15

ד"ר חנן אריאל

עיוני לשון בהלכות שאלה ופיקדון, פרק א, ז-ח.

 

21:30

ד"ר רוני שויקה

על הניסים ועל הגבורות: עיון במשמעות השם "גבורה" בלשון העברית לתקופותיה

בהרצאה אסקור את משמעויות השם 'גבורה' ושמות נוספים משורש זה בלשון המקרא ובלשון חכמים, ואפרש על פי עיון זה מספר מאמרים סתומים.

 

מוצאי יום רביעי, אור לב' בטבת, נר 7 של חנוכה - קישור 3

v   לזכרו של הרב יוסף קלזאן

21:00

הרב אליקים צדוק

על מלים נרדפות במקרא

"ברוך ומהולל ה'" - מתוך מזמורי ההלל; "יפה תואר ומראה" - מתוך פרשת מקץ [לדמותו של הרב יוסף קלזאן זצ"ל]

21:15

ר' יהונתן נוימן

דרך התלמוד לקצר. האמנם?

 

נדון בקושיות חכמי הגמרא שסגנונן נראה לכאורה ארוך יתר על המידה.

21:30

אוריאל פרנק

חכמים ודייקנים, היזהרו בדבריכם!

נדון בשתי "חומרות לשוניות" שיש להן נגיעה לרב יוסף קלזאן: א. כיצד יש לנהוג כשמפטיר "נחמו" קרא בניגוד לטעמי המקרא בפסוק "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה'". ב. האם במשנת "במה מדליקין" יש לקרוא "בּשׁעת לֵדָתָן" או "לִדְתָּן"?

 

יום שלישי, 24 בנובמבר 2020

נא הפיצו קול קורא במדבר יהודה: לקראת יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" - חנוכה ה'תשפ"א

שלום רב, 
בעז"ה גם השנה, תשפ"א, יתקיים יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בחנוכה, אך במתכונת "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם [<zoom]"

הנכם מוזמנים להגיש הצעות להרצאה קצרה (כעשר דקות) בנושא לשוני-תורני. 


יש עדיפות לשיעור שיוקדש לתורתו הלשונית של אחד מחכמי הלשון שנפטר בשנה האחרונה.
 
1.  את ההצעות יש לשלוח עד ט"ו בכסלו לדוא"ל <[email protected]>
2.  ההצעה תכלול: הצעה לכותרת, תקציר בן 25 – 50 מילים, וכן שם מלא ותואר של המרצה.
3.  הוועדה המארגנת תבחן את ההצעות השונות, ותבחר מתוכן את המתאימות. אין התחייבות לקבל כל הצעה.

בברכת חורף בריא ובתודה מראש,
אוריאל פרנק 
"מענה לשון"