יום רביעי, 4 בינואר 2023

הקלטות של יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" תשפ"ג

בס"ד   
הועלו לאתר ההקלטות, המצגות והתמסירים 
של יום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" ה-13.
ברכת יישר כח להוריי ולבני ביתי, למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים.
תודה לבורא עולם, הבוחר בתורה, ובלשונה.
כל טוב, 
אפ"ר


יום שלישי, 20 בדצמבר 2022

100 שנה לפטירת בן יהודה

שפה שסועה
לרגל מאה שנים לפטירתו של אליעזר בן יהודה  

הנה תגובות אפ"ר:

1.  לא ראויים דברי העידוד והאהדה למעשיהם האלימים של גדוד מגיני השפה.

2.  האהבה ללשון הקודש "מקלקלת את השורה"...

א. הניסיון לקשר את בן יהודה ואנשי דורו ליהודה המקבי - מופרך.

"האיש שנחשב מחייה השפה העברית הלך לעולמו בחנוכה, החג שבו..."

"דבקות באמונה"?! "פך שמן זך שלא נטמא מהשפעות זרות"?!

ב. "בן יהודה ואנשי דורו היו צריכים לטהר את בית המקדש של השפה שחולל עד היסוד וננטש, לפחות באופן חלקי, באלפיים שנות גלות..."

שמא כוונת הכותבת היא שהם "היו צריכים" לעשות זאת, אבל לא עשו זאת!..

אני מצפה מעיתונאים דתיים שההרמה על נס של פעלו החשוב לתחיית הלשון העברית לא תסמא את עיניהם, ולא תגרום להם להעריץ את אישיותו.

מי שרוצה לאכול מרימונו של אב"י, חייב לזרוק את הקליפות שבאישיותו.

מומלץ לקרוא כאן:

https://blog.maanelashon.org/2018/01/blog-post_8.html

ולהאזין להרצאתו של ר' שמריה גרשוני: הרהורי תשובה של אליעזר בן יהודה?!

http://www.maanelashon.org/seminars/seminar_5774


3. לעצם הרעיון המשעשע של 'מילים תפוסות' - זה נשמע מתאים לפורים.

אבל בלשון הדיבור היומיומי, מוטב להימנע מדו-משמעות.

זה אולי מתוחכם, משעשע ומעניין, אבל מבחינה מעשית זה מבלבל ולא נוח.

העובדה שיש מילים מרובות משמעות איננה סיבה לעודד זאת.

הספיק לנו מגדל בלבול אחד.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2022

אחין / אחיין / אחיאן

חידוד של גיסי, אלעד, נ"י: 
אם "שמואליאן" - בן של שמואל
אז הבן ה"אח" - האחיין...

תחיליות וסיומות

  • וב/ייב- בן אצל יהודי בוכרה (גם אצל יהודי הקווקז). אברמוב, שבתאייב
  • וף- בן בפרסית-בוכרית. אברמוף, חסידוף.
  • זאדה- בן בפרסית. נתנזאדה, יצחקזאדה
  • יאן- בן בפרסית. אברמיאן, יצחקיאן
  • לי- סיומת שמראה על מוצא בכורדית וטורקית. אורפלי, בגדדלי
  • פור- בן בפרסית. אברמפור, לויפור
  • קאר- סיומת שמראה על מוצא בהודית. קהימקאר, פנקאר
 

ועכשיו, ברצינות:
אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2022

הזמנה ליום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" בזאת חנוכה תשפ"ג


לאחר שימי העיון בשנים תשפ"א-תשפ"ב התקיימו במתכונת זום בלבד, אנו מודים לה' כי לעולם חסדו, שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, ובעזרתו יתברך אנו שמחים להזמין את הציבור לשוב להתכנס במצפה יריחו ולהיפגש פנים אל פנים ביום העיון "תורה ולשון בצהרי יום" זאת חנוכה, יום שני, ב' בטבת תשפ"ג, בבית הכנסת "יגל יעקב" ובית המדרש "נר יצחק", מצפה יריחו, החל מהשעה 14:00.
 

לתוכנייה המלאה: לחצו כאן


יום ראשון, 17 ביולי 2022

על עמוד החסד שבבסיס התפילה

בהמשך לביאורים על "ברכת אהבה" שבתפילת העמידה, היינו "ברכת אבות" או "מגן אברהם", שמופיעים בקישור זה ובתגובות שלו, 
הנה תוספת שמצאתי בספר 'אורות החושן: עבודה וקבלנות', דיני ממונות בשפה השווה לכל נפש, מאת הרב אורי סדן:


את תפילת העמידה אנחנו פותחים במילים אלו: "גומל חסדים טובים וקונה הכול וזוכר חסדי אבות". משמעותן היא שהקב"ה ברא את עולמו כדי לגמול חסד עם ברואיו. החסד של הקב"ה לעולם מתבטא כמובן בבריאתו, אבל גם בהמשך קיומו: "נותן לחם לכל בשר - כי לעולם חסדו". החסד אינו מתמצה רק בקיום הפיזי, אלא גם בקיומו הרוחני של העולם והתקדמותו להכרה בקב"ה כבורא העולם ומנהיגו. זהו התפקיד שקיבל עליו אברהם אבינו – לגמול חסד עם כל באי עולם, חסד גשמי וחסד רוחני. זוהי הסיבה לגאולתם של ישראל - היותם ממשיכים את פעולתו של הקב"ה בגמילות חסד זה עם זה ועם כל באי עולם: "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה".

יום שני, 13 ביוני 2022

למה נקוד על רחוקה

האזינו:

68. נקוד על רְחוֹקָהׄ
https://www.maanelashon.org/?p=362

75. הצעה חדשה למה נקוד על רחוקה
https://www.maanelashon.org/?p=385


לארכיון ההקלטות שנשלחו עד כה:
  
 להצטרפות לקבוצת ה-WhatsApp שלי: